ביישנות

הי טל,

כדאי לשים לב למצבים בהם ביתך לא אומרת משהו שצריכה או מפריע לה ואז לגשת אליה ולהראות לה ששמתם לב לכך. במידת האפשר - להנחות אותה לדרך פעולה. למשל, אם הגננת רואה שביתך לא מבקשת טוש רחוק היא יכולה לגשת ולומר לה משהו כמו: "אני שמה לב שאת צריכה טוש שרחוק ממך ואולי מתביישת לבקש. את רוצה את הטוש? אפשר להגיד ליוסי - יוסי, תן לי את הטוש" במקרה כזה כדאי גם שהגננת תיתן לה את הטוש שצריכה. כך גם לגבי התנהגות לא נעימה מצד חבריה לגן.

בגינה, אני מציעה להכין אותה מראש ולומר לה שאם ילד ירצה את הנדנדה היא לא תפנה אותה ותשאל אותך אם הייתה בנדנדה מספיק זמן. אם בכל זאת היא מפנה את המתקן כדאי להחזיר אותה ואפילו לומר לאותו הילד שביתך לא הייתה מספיק זמן בנדנדה.

כלומר, צריך לתת לביתך כלים להתמודדות וצריך גם במקרים מסויימים שאתם המבוגרים תעמדו על זכויותיה כדי שבסופו של דבר היא תלמד לעשות זאת בעצמה.