מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בן 3 וחצי בעיות גמילהשרון19/03/2015
הי,
הבן שלי בן 3 וחצי, עדיין מפספס פיפי במהלך היום. בגן זה כבר כמעט ולא קורה אבל בבית כשהוא איתנו אחה"צ או בסופי שבוע זה קורה יחסית הרבה. אני חושבת שזה כבר הפך לעניין של מאבק כוחות בינינו לבינו. לדוגמא - הוא משחק, אנחנו רואים שהוא "רוקד" לפיפי ושואלים אותו אם הוא לא צריך ללכת לשירותים, ואומרים לו שחבל מאוד אם הוא יפספס במכנסיים, והוא מתעקש שאין לו. כשהוא כבר הולך לשירותים זה באיחור וכבר ברח לו חלק במכנסיים. אנחנו יודעים שהוא יודע ללכת לבד כך שזאת לא בעיה פיזית - בגן לדוגמא כמעט אף פעם לא בורח לו ואם זה קורה זה בגלל שהוא לא עושה הפסקה באמצע המשחק או האוכל (שאלנו אותו למה הוא לא עושה הפסקות לפיפי והוא אמר שלא בא לו...).
זה באמת הפך להיות מוקד למאבקים בבית, כל יום. נדמה כאילו הוא בוחר לעמוד על שלו מולנו ומשתמש בעניין של הפיפי כדי לעשות את זה. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איך צריך להגיב. האם להתעלם ולא להגיד כלום בכלל, האם רק לתת חיזוקים חיוביים על הצלחות ולהתעלם לחלוטין מפספוסים, האם לתת תמריצים שליליים? ניסינו כבר הכל - נראה שתמריצים לא עובדים והבן שלנו מעדיף לעמוד על שלו גם אם המחיר הוא ויתור על תמריצים.
מה עושים?
תודה רבה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בן 3 וחצי בעיות גמילה - תגובה
פז שפירא19/03/2015הי שרון,
מעניין לבחון את גישת צוות הגן ואלי לקבוע פגישה עם הגננת כדי לשמוע את גישתה בנושא. ייתכן שאימוץ גישה דומה תעזור, שכן בגן הוא כמעט ולא מפספס.
מעבר לכך, אני מציעה להעביר את האחריות לבנך ולהפסיק להעיר לו בנושא. במידה והוא מרטיב כדאי לבקש ממנו להחליף בגדים בעצמו (גם אם הדבר אינו נעים לו). המשמעות היא פספוסים רבים בהתחלה שאמורים לפחות עם הזמן. אם יהיו בהתחלה הצלחות וילך לשירותים בעצמו כדאי לעודד אותו אך לא לעשות מזה "סיפור" גדול מידי.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבעיה קטנה..
שרון19/03/2015הי,
תודה על התשובה המהירה.
לגבי הגן - אני אברר עם הגננת.
לגבי העברת האחריות לבן שלי - אנחנו מנסים, אבל כשאנחנו אומרים לו להחליף בגדים, זה גורר ויכוח כי הוא לא מוכן להחליף. מבחינתו להישאר עם בגדים רטובים, זה לא מפריע לו... ואז אנחנו נכנסים לויכוח איתו... איך את מציעה להתמודד עם זה?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבעיה קטנה.. - תגובה
פז שפירא20/03/2015במקרה הזה, בגלל שזה לא בריא להישאר עם בגדים רטובים (יכול לגרום לצריבה של העור) אני חושבת שכדאי להפעיל יותר סמכות - לומר שצריך להחליף כדי לשמור על בריאותו ולהסביר למה, לומר שבכל פעם שירטיב יצטרך להחליף ובמידה ולא יחליף לא יוכל להמשיך בפעילות שבה בחר (משחקים, טלויזיה וכו') עד שיחליף.
חשוב לנסות ולומר את הדברים לא בכעס, אלא להראות שאתם עושים זאת (גם את ההגבלות על משחק, צפייה בטלויזיה ועוד) מתוך דאגה לבריאותו.
לאחר שמחליף תנו לו מילה טובה על כך ואפשרו לו להמשיך בפעילות שהתחיל קודם לכן.
זהו תהליך מתסכל ולא פשוט, קחו נשימה ארוכה.
במידה וזה לא הולך, התייעצו שוב.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
