חרדת פרידה בבקרים

שלום פז,
אני אמא לשלוש- ( בת 14.5, בן 7 ובן 5.5)- הבן הצעיר תמיד נוח, שמח, סקרן וותרן - אך בשבועיים האחרונים הוא הפך עקשן, לא מוכן להתחלק עם אחיו בשום דבר, ובעיקר בוכה יותר מהרגיל- בבוקר הוא אוחז בי בחוזקה ולא מוכן ללכת לגן, אומר כל הזמן כמה הוא מתגעגע אליי ואוהב אותי ואני מחבקת ומנשקת ומזכירה לו שאני חוזרת לקחת אותו מיד כשהגן מסתיים, הוא רוצה ללכת חזרה הביתה או איתי לעבודה ואני חוזרת ואומרת לו שאני לא יכולה לקחת אותו איתי לעבודה אבל מבטיחה להשאיר אותו איתי כשיהיה לי יום חופש, בדקנו איתו ואם צוות הגן ואין שום דבר שמציק לו בגן, לפעמים אני מגיעה בהפתעה ורואה שהוא משחק וצוחק בגן, צוות הגן אומר שהוא שמח ומשתף פעולה כשאני איננה וגם שלחו לי כמה תמונות שלו מצדך היום בהם הוא נראה שמח.
המצב לא משתפר, נסינו לדבר על זה והוא הבטיח שהוא יפרד בצורה יפה, הסברתי לו שמותר לבכות וגם להתגעגע אבל אחרי פרידה מאמא הוא צריך להכנס לגן בלי צרחות, זה לא הצליח, ציירנו ביחד ציור שיוכל לתלות בתא שלו ואפילו תמונה משפחתית הוא לקח וזה לא עובד, אני נפרדת ממנו בעצב כל בוקר!
יש לציין שבחודשיים האחרונים עברנו בבית שאנחנו שוכרים בעיות בקירות ונאלצנו להעביר את הבנים לחדרינו - בעלי ואני ישנים על הספות- והמשחקים של הבנים נמצאים בפינת האוכל, למרות שהם התלהבו מהרעיון - יכול להיות שחוסר הסדר הוא הסיבה...?