אמא מודאגת

שני עניינים שיכול להיות שקשורים זה לזה... יש לי ילד בן 6.5 ילד אמצעי לאח בן 9.5 ותינוק בן 1.5נשאר שנה נוספת בגן בגלל קושי מוטורי ורגשי. כבר מדצמבר התחיל לשאול מתי עולה לכתה א ושמשעמם בגן... אין ספק שהשנה הזו חיזקה אותו אבל יש לי תחושה שגם פגעה בו. אני חושבת שהוא לא יודע מה הוא גדול או קטן.. מצד אחד הוא עדיין בגן ויש לציין עדיין עם תחתוני גמילה בלילה ומצד שני אנחנו אומרים לו שהוא גדול ומצפים ממנו לעשות המון דברים לבד , ולקחת אחריות על החדר שלו לעזור לנו כשמבקשים וכו. יש לו המון פחדים בלילה מדמיין שיש מישהו בחדר או שהמשחקים זזים בוכה שלא רוצה לישון לבד.
עניין שני, בגן הוא משחק עם מס ילדים אך יש לו חבר אחד טוב שנשאר עמו משנה שעברה ואיתו הוא אוהב מאד לשחק. לצערי המשחקים ששניהם אוהבים זה מחשב. אני מרגישה שהבן שלי תקוע בתוך העולם הדמיוני של המשחקים. כל שיחה איתו גם אם מתחילה מנושא אחר איכשהו חוזרים לדמויות של המחשב. התחלתי להפריד ולהרחיק ביניהם ובבית המחשב סגור פרט לפעמיים בשבוע שבו מותר לשחק. בעבר הייתי מרשה שלוש שעות ביום.. אז הוא נתקע מול הטלויזיה וכשאני מכבה אותה אז הוא מתחיל להתבכיין שמשעמם ולא רוצה ואין לו משחקים וכו. גם כשאני אומרת לו שיביא משחק ואני אשחק איצו לא עוזר. אני מזמינה חברים אחרים הוא לא מעוניין שהם יבואו ואם כן באים הוא לא יודע במה לשחק איתם. לא רוצה לצאת לגן משחקים. שוכב מהרגע שמגיע הביתה אני בתחושה שהוא בסוג של משבר או דכאון... מה עלי לעשות מודאגת מאדד.