מסיבת סוף שנה

שלום,

הבת שלי בת שש, בסוף גן חובה. מאד קשה לה עם מצבים שבהם היא לא שולטת ויש בהם מרכיב של אי ודאות כגון: פעילויות חדשות, מפגשים עם אנשים חדשים, הליכה לבתים של חברים (היא מוכנה רק שיבואו אליה) וכו'.

במסיבות בגן היא אף פעם לא משתתפת. היא מאד רוצה, משתתפת בחזרות בגן, אבל כשמגיע רגע האמת היא לא מסוגלת להביא את עצמה להשתתף. ואז יש בכי גדול ואכזבה גדולה מעצמה. בכל ארוע כזה אני אומרת לה שזה בסדר לא להשתתף ושנחמד לי להיות איתה במסיבה ורק להסתכל, אבל נראה לי שהיא מאד מאוכזבת מעצמה ולכן מאד קשה לה. אחותה הגדולה הייתה בדיוק כמוה, לא אהבה להשתתף בארועים ומסיבות, אבל היא מראש ידעה שהיא לא משתתפת ולכן לא הייתה לה האכזבה הזו שאחותה הקטנה חווה.

בשבוע הבא יש מסיבת סיום בגן חובה. הגננת מתכוננת להפקה, זה יהיה במועדון הישובי וכנראה שחלק גדול מהילדים יגיעו בהרכב משפחתי מלא, כולל סבים וסבתות - בקיצור המון אנשים לא מוכרים. החזרות בגן החלו והבת שלי מספרת לי כל יום נרגשת על החזרות ומצהירה שהיא תשתתף ולכן היא לא מגלה לי מה יהיה כדי שתהיה לי הפתעה, היא מבקשת שנזמין את הסבים והסבתות ואת כל המשפחה ואני בחרדות. אני לא יודעת מה להגיד לה - כבר אמרתי לה שגם אם היא תחליט בסוף לא להופיע זה בסדר גמור, אמרתי לה שסבא וסבתא לא יוכלו לבוא (בעיקר כי אני לא רואה סיבה להטריח אותם למסיבת סיום של גן חובה, במיוחד שיש סיכוי סביר שתתלווה בבכי ומפח נפש של נכדתם). אני ממש לא יודעת איך לנהוג. בארועים אחרים - עשינו כל מיני נסיונות - לפעמים רק אני הלכתי, לפעמים רק בעלי, לפעמים לא הלכנו בכלל - במקרה הנוכחי אי אפשר לא ללכת אבל אני ממש מפחדת ממפח הנפש שלה, מהמבוכה שלי בגלל התפרצות הבכי שלה ובכלל מכל הארוע. האם יש לכם איזה עצות איך לנהוג, מה להגיד לה?

תודה רבה