בן שנתיים חסר מעצורים

שלום, בני בן שנה ו-8 חודשים.ה תנהגותו התדרדרה באופן דרסטי- הוא צורח, מרביץ ומטיח ראש ברצפה מכל דבר קטן שנעשה אחרת ממה שהוא רוצה (כמו לדוגמא שמורידים לו נעליים כשהוא לא רוצה). אני משתדלת לא להפגין עצבנות. עוצרת אותו, מחזיקה ומסבירה שזה אסור. במקרים נדירים מבקשת להירגע בחדר אחר (הדבר היחיד שהוא נשמע לי). הוא הפסיק לאכול בכסא שלו ובכלל, ההרדמה שלו אורכת שלוש שעות ולפעמים הוא מתעורר בלילה (עד עכשיו היה נרדם לבד תוך מס דקות ללא בעיה). הפסקנו כמעט לצאת לגן משחקים כי זה הפך לבלתי אפשרי. כל תנועה לא נכונה שלי יכולה להביא לפיצוץ חמור מצידו, הצרחות יכולות להימשך גם 50 דקות ויותר. כך זה גם עם האבא וגם הסבא ששומר עליו. בגן-מאידך-אומרים שהוא בסדר גמור ומתנהג יפה מאוד. אני עצמי ראיתי אותו אוכל שם על כסא מול שולחן ומשחק ברוגע עם ילדים אחרים.
לציין- הוא היה חולה לאחרונה במחלת הנשיקה, עבר יחסית בקלות. לאחר מכן עשינו בדיקות דם שגילו רמת ברזל נמוכה, והוא אכן עייף, אבל שום דבר מיוחד חוץ מזה.
האם יכול להיות שאנחנו כמשפחה שידרנו בטעות מסר שהתנהגות כזו מקובלת עלינו בעוד שהגננות שלו הצליחו לשמור על הגבול? או שיכול להיות שמשהו פיזי מפריע לו? מה אפשר לעשות כעת?