ילדה בכיינית נורא

כאילו גנבת לי את המילים מהפה. וזו הסיבה שנכנסתי לפורום אני ובעלי מיואשים ניסינו הכל, להתעלם, להעניש, מתנות, דיבורים מה לא. הילדה בוכה מכל דבר , רוב הזמן אנחנו לא יודעים למה היא בוכה, כי במקום לדבר היא בוכה ואז אנחנו לא מבינים אותה.
גם היא מפספסת כי היא מפחדת להפסיד "משהו" ואני כבר קוראת אותה לפי הנדנודים של הרגליים
וצריכה לשלוח אותה להתפנות.
הכל החמיר שנולדה אחותה הקטנה חשבנו שזה יעבור אבל זה רק מחמיר.
מה עושים??????????למי יש עצה????

אמא של מיכל אני מיואשת גם ולא יודעת כבר איך להתנהג איתה
היא מכל דבר בוכה ושום דבר גם לא מרצה אותה וזה מייאש
וגם אצלי הכל התחיל כשעוד הייתי בהיריון לפני שילדתי וזה מצב מייאש ממש
והיא מאד אוהבת את אחיה מאד היא לא מראה את הקנאה שלה
אני כבר כל הזמן רק כועסת עליה ומתעצבנת מהבכי הזה , הוא יכול להיות גם בלי סיבה ממש
בת כמה הבת שלך?

אני הייתי מתייעצת עם פסיכולוג התפתחותי/פסיכולוג קליני לילדים, אפילו 2-3 פגישות הדרכה ,בלי בתך, רק ההורים- כדי לקבל כלים יעילים יותר להתמודדות כיוון שכאשר בתך רואה שהיא מצליחה "ללחוץ לכם על הכפתורים" זה רק מגביר את ההתנהגויות שמפריעות לכם ונראה שאין לכם כלים יעילים להתמודד עם המצב. ומבחינתה- אתם אינכם מספקים לה את התגובות שטובות לה בסופו של דבר. מנסיוני, הלכתי לקבל הדרכה לגבי כיצד לנהוג עם בני בקשר להתנהגויות אחרות וזה מאד מאד עזר.