בן שנתיים וחצי

שלום הדס,
לגבי הגן, מומלץ להתייעץ עם הגננת כיצד ניתן לסייע לילד להימנע שם מהתנהגויות לא רצויות. לשתף אותה בדרכים שלכם ההורים להרגיע אותו ולווסת אותו כשהוא מתנהג בצורה כזאת.
לגבי הבית, אני קודם כל רוצה לומר שאת לא מתארת התנהגות שנשמעת חריגה או קיצונית, אלא ילד בן שנתיים וחצי טיפוסי למדי. במידה והקושי הוא בהצבת גבולות אז חשוב שהגבולות יהיו עקביים וברורים, וכאלה שאתם יודעים שהוא מבין אותם. חשוב לא לסטות מהם ולהבהיר לילד מה התוצאות של חציית גבולות אלו. חלק מההתנהגויות יעברו עם הגיל, אך חשוב שתמשיכו להדגיש מה רצוי ועדיף מבחינתכם כהורים ומה לא (למשל התפרצויות הזעם כנראה שיעברו, אך עדיין לומר שזה לא מקובל עליכם). כדי לחזק התנהגויות טובות ניתן להכין טבלת מעקב יחד עם הילד, לדוגמא על כל יום בו לא היה לו התקף זעם מקבל מדבקה ואחרי מספר ימים שתקבעו מקבל פינוק כלשהו (לא חייב להיות חומרי, גם משחק משותף עם אמא ואבא לבד זה פרס כשיש עוד ילדה בבית). מעבר לזה כנראה שמעורבת בעניין גם קנאה שטבעית מאוד כשיש אחות צעירה ממנו אחרי שנה וחצי שהיה איתכם לבד והיה מרכז עולמכם, גם הסתגלות זאת לוקחת זמן (לפעמים גם יותר מ-10 חודשים).
במידה ואין שינוי והדבר נמשך עוד מספר חודשים שווה לשקול להתייעץ עם איש מקצוע.
טל