מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיית התנהגות בת 3.10אילה06/10/2015
כל נסיונותיי לחנך את בתי עלו בתוהו..לצערי גם כשאני תקיפה איתה כשהיא מכה וזורקת דברים ומנסה מצד שני לדבר אליה שתגיד לי מה מציק לה היא עונה בצרחות ואף באלימות מצידה..התחילה השנה גן עירייה ולבינתיים בוכה וטרם הסתגלה לגן..היא קשורה לאחרונה יותר ויותר לצצי ולשמיכי שלה..ואף מסתובבת איתם גם כשלא הולכת לישון..רציתי לגמול אותה לקראת הכניסה לגן החדש אך הבנתי שגם כך יהיה לה קשה עם המעבר לגן החדש ולא צריך להוסיף לה...ההתנהגות התוקפנית שלה רק מחריפה ואני חסרת אונים ולא יודעת איך להגיב..בנוסף אני נמצאת בתחילת הריון מה שרק מוסיף לתסכול שלי מאחר ואני לא מצליחה עם הגדולה אני חוששת מאוד שהטעויות שאני כנראה עושה איתה ילוו אותי גם עם השני/ה...אודה לעזרתכם
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיית התנהגות בת 3.10 - תגובה
טל עמיעד08/10/2015שלום רעות,
ההתנהגות שאת מתארת אינה כישלון שלך, וזהו שלב טבעי שילדים רבים עוברים אותו סביב גיל זה, הקשור ליצירת זהות עצמאית ונפרדת מההורים, ולכן חפצי המעבר (המוצץ והשמיכה) חוזרים להיות משמעותיים אצל חלק מהילדים בגיל זה. חשוב להמשיך ולהציב לה גבולות ברורים ולא לסגת גם אם הדברים לא הולכים בקלות, ולהראות ולשדר לילדה שההתנהגות התוקפנית שלה לא מרתיעה אתכם ולא פוגעת בכם, אך עם זאת להבהיר שזה לא מקובל.
ייתכן גם שהילדה חשה בשינוי המשפחתי המתקרב ובכך שאת בהריון במידה ולא סיפרתם לה, ואולי כדאי לשקול לספר לה שיהיה לה בקרוב אח/ות קטנים וכו', דבר שעשוי לתת לה מוטיבציה להתבגר ולגדול, וגם יהווה אמצעי נוסף שתוכלו להיעזר בו ("כשיהיה לך אח קטן את לא יכולה להרביץ לו ולצעוק עליו אלא להראות לו דוגמא טובה/לחבק אותו/לנשק אותו" וכו').
לגבי ההסתגלות לגן, שווה להתייעץ עם הגננת ולשמוע ממנה איך הילדה מתנהגת שם, איך עוברים עליה הימים, האם יש לה חברים והאם היא עוסקת במשחק משותף. במידה וכל הדברים האלו קיימים, זה מחזק את ההשערה כי מדובר בשלב היפרדות שבא לידי ביטוי מולכם, אני יודע שזה קשה, אך השלב הזה עובר.
טל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה טיפוס בוגדני?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
