מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שאלהעדי07/10/2015
שלום רב...
במהלך בחג בקרנו אצל ההורים של בעלי. גם אחותו הייתה שם עם שלושת ילדיה. הילדים שלה ושלנו שחקו מאד יפה יחד ותמיד היו בטווח הראיה שלי. בשלב מסוים עליתי רגע למעלה וכשחזרתי לא מצאתי את בת ה 3 שלי. התחלתי לחפש אותה ואז ראיתי שגם בן ה 7 של גיסתי איננו. התחלתי לחפש בכל הבית (בית מאד גדול) ולאחר פחות מ 3 דק' מצאתי אותם והיא ישר ספרה לי עם חיוך ענקי שהוא... נגע לה בפות ובטוסיק ושגם היא נגעה לו. ברור לי שזה היה רעיון שלו והוא אמר/בקש ממנה. באותו רגע הרגשתי שחרב עלי עולמי. ישר ערבנו את אחותו והיא לקחה את הילד לשיחה. אנחנו כמובן חיבקנו אותה והסברנו שוב ושוב שהגוף שלה הוא פרטי ולאף אחד אסור לגעת וכו וכו. אנחנו מדברים על זה כמה פעמים בשבוע לפחות אבל או שהיא עוד קטנה מכדי להבין, או שכן הבינה כי עובדה שישר באה לספר לנו או ש... אני כבר לא יודעת. אני חושבת שהיא לא מבינה שקרה שם משהו חמור כי היא לא מדברת על זה ולא מתנהגת שונה. לגבי הילד... אני רוצה להאמין שזו סקרנות טבעית של ילד בן 7 ושאולי אילו דברים שהוא ראה בטלוויזיה. זה מצב ככ מורכב כי זו משפחה וזה ילד ואנחנו לא מתכוונים "לפןצץ" את זה. כמובן שכרגע לא נשאיר אותו לרגע עם אף אחד מילדינו לבד. השאלה היא איך לנהוג מול הילדה? להמשיך לדבר איתה על זה... ? לקחת ליעוץ... ? לעשות כאילו כלום לא קרה... ?
אני מרגישה כ"כ חסרת אונים...
מרגישה גם שקצת בגדנו בה בדרך שהגבנו. כי תמיד אמרנו לה שאם חס וחלילה דבר כזה קורה ישר תבוא לספר. והיא באה לספר (למרות שלפי דעתי עשתה את זה מתוק מקום של להשוויץ ולא כי הבינה מה קרה) ואנחנו לא עשינו כלום... חוץ מלחבק ולהיות שם איתה...
:-(* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שאלה - תגובה
טל עמיעד08/10/2015שלום עדי,
ראשית נשמע שפעלתם בדיוק כפי שצריך לפעול. את אומרת שאת מרגישה שבגדתם בה, אבל למעשה נתתם לה בדיוק את מה שהיא צריכה, הקשבתם למה שהיא אמרה, האמנתם לה, סיפרתם לאמא של הילד שעשה זאת, חיבקתם אותה ופשוט הייתם שם בשבילה, וזה בדרך כלל כל מה שצריך בתגובה הראשונית. אני מבין את רגשי האשם שנלווים תמיד לסיטואציות כאלו, אך לטעמי פעלתם נהדר.
לגבי מה הלאה, צריך לחכות ולראות. אם האירוע לא נחווה אצל הילדה כמשהו טראומטי ולא עולה שוב מצידה, או לחלופין, אין שינוי משמעותי כלשהו בהתנהגות שלה (הרטבות, סיוטים, דיבור חוזר על האירוע, משחק שמשחזר את האירוע וכו') אז כנראה שאין סיבה לדאגה והדבר לא יותיר עליה חותם, ייתכן שדווקא עיסוק בזה מצידכם והמשך חקירה יהפכו חוויה שנתפסה כאסורה לחוויה קשה יותר, לכן צריך לראות מה יעלה מהצד שלה הילדה. במידה ועולים דברים יש לפנות לייעוץ אצל בעלי מקצוע המומחים בתחום הפגיעות המיניות אצל ילדים, בתקווה שהדברים לא יובילו לכך.
שיהיה סופ"ש רגוע ושקט
טל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מכורים לאינטרנט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
