התנהגות בגן

שלום,

יש לי תאומים בני ארבע עוד חודש. ילידי סוף שנה, קטנים למחזור להם, גם פיזית...
השנה הפרדנו אותם לגנים שונים - גני עירייה טרום חובה.
אחד הילדים ילד נבון מאוד, אפילו מבריק, בעל יכולת ורבלית מרשימה, ילד עדין וחמוד התחיל לקבל הערות מהגננת.... הוא נגמל בגיל 3 ובד"כ מבקש ועושה בשירותים, אבל בגן מפספס הרבה יותר מאשר בבית, בנוסף התחיל לגמגם ולדברי הגננת גם לזרוק חפצים ואפילו להרביץ מבלי שמתגרים בו. בגנים קודמים מעולם לא היו תלונות על בעיות התנהגות.
לאחיו התאום יש קשיים בוויסות החושי ועיכוב התפתחותי קל בתחומים נוספים, אומנם לא אובחן כבעל לקות מוגדרת, אבל מתקשה בגן העירייה ואנחנו שוקלים להעבירו לגן קטן בחינוך המיוחד. כמובן שהאבחונים, הקשיים שלו וההתמודדות הלא פשוטה יוצרים מתח ודאגה בבית.
האם המתח, הגן החדש וההפרדה ביניהם הם הגורמים לבעיות ההתנהגות בגן?להתרשמותנו אין בעיה עם צוות הגן. האם זה שלב שילדים עוברים בתחילת שנה וזה יחלוף? איך מתמודדים?

תודה רבה.