ילד חרדתי

הבן שלי בן 5 ומאוד מפחד מרוח. גם משב רוח קלה מלחיצה אותו. הוא מקפיד לסגור את כל החלונות ברגע שנכנס הבייתה. מחזיק את הקפוצ'ון צמוד לראש בזמן ההליכה ברחוב. אם הרוח מתחזקת הוא פורץ בבכי ורץ בלחץ "למקום מבטחים". הוא מספר שמפחד מענפים שיפלו עליו ומניפוץ זכוכיות וחלונות. תוהה מהי הגישה המומלצת שעלינו לנקוט? אני מוצאת שאמפטיה לתחושות שלו או ניסיון לדבר איתו בצורה רציונאלית על הפחד שלו לא עוזרים. הראנו לו מקרים שהרוח עוזרת ומטיבה איתנו, ניסינו לחשוף אותו בהדרגה, חיבקנו, הרגענו, שום דבר לא עוזר. כשאנחנו אמפטים לנושא, לא רק שהוא לא נרגע, הוא מרשה לעצמו להביע יותר את הלחץ שלו עד כדי כך שיכול לסרב לצאת מהבית (או שיסגור את התריסים, ואם אין תריסים הולך ומתחבא מתחת לשמיכה). תוהה אם עלינו לנקוט בגישה אחרת? האם לפנות לטיפול?