מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- חבראננה10/01/2016
הי,
לבני בן השמונה מספר חברים מהכיתה.
לרוב הוא מזמין אותם, כמעט ולא מזמינים אותו.
בשיחה שהיתה לי עם אחת הפסיכולוגיות בבית הספר סיפרה שבגיל זה כבר אמור להיות חבר אחד טוב וקבוע
כמה עלי להתערב או לא... בחברויות שנוצרות .
מתי באמת צריך שיהיה חבר אחד טוב אם בכלל...
תודה מראש.
אננה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חבר - תגובה
טל עמיעד11/01/2016שלום אננה
התשובה לשאלה שלך קצת מורכבת, ולא נראה לי שאוכל לספק מענה חד משמעי. מחד פסיכולוגית בית הספר צודקת בכך שבדרך בגיל הזה יש למרבית הילדים חבר או שניים קרובים במיוחד, מאידך, זה שהדבר לא כך אצל בנך לא מצביע בהכרח על בעיה.
השאלה המרכזית היא מה ההתרשמות שלכם ממצבו החברתי הכללי, האם יש לו חברים, האם כשהם מגיעים אליו נראה שהמשחק משותף והילדים מסתדרים ונהנים יחד? איך הוא במפגשים עם בני הדודים? במידה והדברים אכן נראים לכם תקינים אני לא חושב שיש סיבה לדאגה, בגיל הזה בדרך כלל ילדים לא משחקים או מגיעים למי שאינם מעוניינים בחברתו. אם עניין ההזמנה החוזרת משמעותי לכם אתם יכולים לשאול את בנכם אם הוא מוזמן לבתים של חבריו, ייתכן והוא מוזמן ואינו רוצה ללכת או שיש חברים שהוריהם פשוט לא נוהגים להזמין אליהם הביתה.
אפשרות נוספת היא כמובן לדבר עם הילד עצמו ולשאול אותו לגבי תחושותיו ומצבו החברתי, לראות מה נקודת המבט שלו.
מקווה שזה עוזר במשהו
טל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
