בן שנתיים, אולי חסר גבולות? ..........

שלום, יש לנו 2 בנים, בן 4.8 ו- 2, הגדול הוא ותרן , מבין וכו׳ הקטן הוא עקשן קנאי , צעקן ואגרסיבי( כמובן שהוא ילד מדהים ומתוק והאהבה שלי אל שניהם עצומה ואני מראה להם ואומרת להם). העניין הוא שהקטן קם לי לפעמים משנת צהריים בבכי וצעקות ומכות בלתי פוסק במשך למעלה משעה, של מופע צרחות אימים, עוד יחשבו שאני עושה לו משהו, זה קורה מדי יום(שום דבר לא כואב לו, בדקתי) ודיי אני לפעמים נשברת ומאבדת את עצמי, ולפעמים הגוף שלי נכנס לרעידות והשבתה. ולפעמים אני סבלנית ביותר. להתקלח הוא לא מסכים זה מקלחת כוחנית ומלאת בכי, ומכות שלו... החלפת טיטול בכל זמן זה בבעיטות והשתוללות, בגינה הוא דבוק לי לידיים ולפעמים משתחרר. אני איתן מ13:00 , אני לא מחסירה שום אהבה מהם, אז למה? אני מדברת אליו ומסבירה לו בטון רגוע גם כשהוא במצב הזה וגם בלי קשר אחכ, בגן הוא לפעמים מרביץ ונושך, גם אותי ואת הגדול הוא נושך. כשהוא עושה את זה אני אומרת לו שזה לא נעים לי והולכת והוא רודף אחרי בצרחות, הוא צועק עליי כמו ילד בן 7. חכם מאוד, אבל אני מאוד פוחדת לקלקל אותו , אני מתוסכלת מזה. אני הרבה שואלת אותו אם הוא רוצה שאחבק ואנשק אותו, לפעמים רוצה ולפעמים לא. ממה הוא מתוסכל? הוא יכול לבטא את עצמו ואני יודעת לגרום לו להסביר מה הוא רוצה, אבל כשזה קורה לו הוא לא משתף פעולה רק צורח.