קולות וצווחות והשפעתן על אופי של הילד

שלום רב,
יש לי בן בן 10 חודשים, אשר מבלה המון זמן עם אמא של אשתי (כמה שעות בכל יום).
אמא של אישתי גידלה בת יחידה והבן שלי הוא הנכד הראשון שלה והיא מתעסקת בו ללא הרף.
שמתי לב שבאינטרקיה שלה איתו היא תמיד מנסה לשעשע אותו ולהצחיק אותו, בין השאר ע"י צווחות וקולות גבוהים וזה ספציפית משום מה מפריע לי מאד...

מנק' המבט שלי כל הצווחות והקולות הללו, יחד עם ההתעסקות הבלתי פוסקת בו והעובדה שהיא בעצמה גידלה בת, יגרמו לו לפתח אופי רך ואני רוצה שיגדל עם אופי של בן, מה גם שכבר מעכשיו הוא נאלץ להרכיב משקפיים וכידוע ילדים בכל הגילאים יכולים להיות עם אכזר...

אני בעצמי מאוד אוהב לשעשע אותי ולגרום לא לצחוק, אבל הצורה הקולנית בה היא עושה את זה כאמור מטרידה אותי.

יש לי מספר שאלות:
- האם יש בסיס ל"מחשבות הטורדניות" שלי? האם זה באמת בעייתי?
- אילו גבולות צריך להציב לה ולנו ע"מ להבטיח (עד כמה שניתן, כמובן) שהילד לא יגדל עם אופי רך מדיי (אני בסך הכל רוצה שיהיו לו אופי של ילד ממוצע)?
- באיזה גיל מתחיל להבנות האופי של תינוק/ילד, זאת אומרת מאיזה גיל היחס שהוא חווה משפיע על האופי שלו שנים קדימה?

תודה ,
משה