ילדה אגוצנטרית

הבת שלנו כבר בת 9, כולה מרוכזת בעצמה, אינפנטילית, חיה בעולם מלא דמיון ופנטזיות ותלושה ממציאות. למרות מאמצינו היא כמעט ואינה רואה את האחר, אלא אם הדבר "ישתלם" לה (בצורה חיננית ועדינה, רמה הבסיסית ביותר, היא לא מתוחכמת). היא ילדה מאוד נאיבית ומאמינה לכל דבר שאחרים יאמרו לה. היא ילדה יפה, מיוחדת, מנומסת דעתנית ונבונה מאוד. אהובה על הילדים, ההורים והמורים. המורים תמיד משבחים את התנהלותה בכיתה ובכלל, על החריצות, ידע, השתתפות בכיתה, ההתנהגות החברית. לעומת זאת, אנחנו ההורים רואים לאורך השנים
כי הילדה אינה מוצאת שפה משותפת עם הילדים האחרים: היא משחקת עם ילדים והם נהנים מחברתה, אולם, ניכר שאין לה עניין מעבר לכך. היא תצחק, תדבר, תשחק, תשתף פעולה, עד שיתחילו לדבר על עניינים בוגרים.
דבר נוסף שהמורים מפספסים.. המוטיבציה שלה לעשיית דברים והבנאליים ביותר דוג' הליכה לשירותים, אכילה, להגיע בזמן לחברים/למסיבה, ללמוד למבחנים נמוכה ביותר. היא מאוד אוהבת חברים ופעילות, אולם, אם תתעצל להגיע, או תתקשה להיפרד מהבובות שלה אין לה בעיה להישאר בבית לשעשע את עצמה.
בבית הילדה מתחצפת בצורה מתוחכמת, עונה לנו במילים שלנו ומאשימה אותנו בכל דבר. לא לוקחת אחריות על דבר שעשתה/שלא עשתה, ומעולם לא מבקשת סליחה. מאוד שכלתנית ואינה חוששת מסנקציות כנגדה. אנו רואים שהפער בינה לבין החברים גדל מיום ליום, ההתנהגות הסרבנית שלה לא מובנת לנו, ובעיקר מתישה ומתסכלת. היא בת תשע ומאוד אגוצנטרית ואינפנטילית. האם הדבר בר שינוי? האם היא זקוקה לטיפול? במה נוכל לסייע לה?