התייעצות בנוגע להחלפת גן ול-"גיל שנתיים הנורא"

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • התייעצות בנוגע להחלפת גן ול-"גיל שנתיים הנורא"
    שירן
    16/06/2016

    שלום, ברצוני להתייעץ בנוגע לשני נושאים הקשורים לבני בן השנתיים.
    1. אני בהתלבטות קשה לגבי החלפת גן בשנה הבאה. חשוב לי לציין שאני מרוצה מהגן הנוכחי אך שעות הפעילות של הגן מקשות עלי מבחינת מקום עבודתי וזו הסיבה לרצוני להעביר אותו גן. הוא אוהב את הגן והולך בבוקר בשמחה וביטחון, אפילו לא מסתכל אחורה כשנכנס לגן...וכמובן שאוהב את המטפלות. מסיבה זו ומהסיבה שאם אחליט להעביר אותו גן אז השינוי הזה יתרחש במקביל ללידה המתקרבת שלי אני מאוד חוששת. לא מעוניינת להפיל עליו שני שינויים כאלו גדולים בבת אחת.. בנוסף חשבתי על זה שאני אאלץ אותו להסתגל למסגרת חדשה פעמיים בתקופה יחסית קצרה שכן בספטמבר הבא גם ככה יצטרך לעבור לגן עירייה. מה אתן חושבות?

    2. גיל שנתיים הנורא.. שהתחיל בגיל שנה ושלוש והשתכלל עם הזמן כך שלאחרונה אני מרגישה לעיתים שאני לא יודעת איך להתמודד איתו נכון. כיצד מתמודדים עם "השטתחויות" על הריצפה שמלוות בבכי כשמשהו לא מוצא חן בעיניו.. לדבר? להתעלם? אני יודעת שבטוח לא לנחם באותו רגע אבל מה מעבר לכך? הוא לעיתים נושך או מרביץ (לא משהו קריטי אבל עדיין קורה) או באופן כללי עושה משהו שאסור כמו לגעת בחשמל ואז אני כועסת, מסבירה שאסור ואם צריך אז בטון תוקפני, אם צריך מושיבה בפינה (שם הוא כמובן לא נשאר לשבת) אך לרוב זה לא עוזר.. לרוב הוא מחייך או צוחק.. חושב שאני צוחקת איתו.. מה לעשות?!?

    תודה רבה וסליחה על האורך.
    שירן.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • התייעצות בנוגע להחלפת גן ול-"גיל שנתיים הנורא" - תגובה

    ד``ר מיכל חסון רוזנשטיין
    16/06/2016

    שלום שירן
    ראשית, בנוגע לגן - ילדים בגיל זה מסתגלים לגן חדש מהר מאוד, ושוכחים תוך זמן קצר את הגן הקודם לחלוטין. בשבילם שנה היא מחצית חיים.... כך שאם את צריכה להעביר אותו גן, לא אמורה להיות בעיה מיוחדת, כל עוד המסגרת הקולטת טובה. בדרך כלל מעבירים קבוצה בכל שנה בגילאים האלה.

    לגבי גיל שנתיים "הנורא"... גיל שנתיים הוא גיל נפלא. אפשר להתחיל לדבר עם הילד, הוא לומד להביע את עצמו באופנויות שונות. המטרה היא ללמד אותו להביע את עצמו כמה שיותר בדיבור במחוות מקובלות מבחינה חברתית, ופחות בדרכים אחרות. מובן שיכולת הוויסות העצמי והרגשי עדין נמוכות. השתטחויות על הרצפה והתקפות זעם אופייניות מאוד לגיל הזה, והן חלק מההתפתחות. תפקידך, להגן עליו, להראות לו אמפתיה גם כשהוא כועס, לקבל את הכעס והתסכול, אבל לא לקבל התנהגות שפוגעות בו או באחרים. למשל: "אני יודעת שנורא מעצבן לא לקבל עכשיו סוכריה, גם לי בא סוכריה, אבל לא זורקים את כל ארוחת הערב על הרצפה בשום פנים ואופן בגלל זה". כשהוא בהתקף זעם, אפשר פשוט לחבק אותו, ולהגיד שתיכף זה יעבור, ושאת מבינה שקשה לו.
    זה יופי של גיל, עם כל הקושי שבו.
    בהצלחה
    ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין
    פסיכולוגית קלינית מומחית

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו