רגישות ? טעויות שלניו?.............

היי ,
בני בן 3 והקטנה בת 9 חודישם.
בני מפיל דברים ,מלכלך ואני מגיבה מאד רגוע ומלמדת אותו.
בעלי בהתחלה היה כועס ועכשיו פחות כבר.
לפני שבוע בני זרק כדור והמנורה התנדנדה והוא ישר רץ אליי "אמא סליחה"
הייתי בהלם, אמרתי לו אינך צריך לבקש ממני רק להיזהר ולא לשחק פה עם כדור.
היה לי קשה הריצה אליי ובקשת הסליחה. מדוע הוא התנהג כך? הרי אני נותנת לו הכי תחושה של למידה ולא שיפוטיות.
האם אלה תוצואתאין של חטאי בעלי?
הקטן שלי רגיש מאד ומי שנראה לו מפחיד או לא טוב הוא לא מתקרב.
אתמול ירדתי למטה ולקטן נפל קורנפלקס לריצפה, בעלי כעס עליו ומאר" עוד פעם הפלת נו למה ,שוב אני צריך לנקות"
שואלת איפה עובר הקו של דיי באמת מספיק?
לבין תחושת אשמה לילד?
מה לא נעיר לו אף פעם?
רוצה מאד לכוון את בעלי כשקוראים דברים כאלה כי בסהכ הוא ילד. לי אישית זה ממש לא מפריע ואני אומרת לו תשתל לשמור על הסדר. ועוד ילד בן 3!