עקשנות

שלום לך.
התנהגותה של ביתך תואמת את גילה. אם עד עכשיו היא חוותה את העולם כסובב סביבה כאשר היא כל יכולה. דוגמא לכך הינה כאשר היא בכתה, וצרכיה סופקו במעין הבנה דוממת. הדמויות המרכזיות בחייה נחוו על ידה כשלוחה שלה וכחלק ממנה. עם התפתחות הכלים הקוגנטיביים שלה, היא מתחילה להבין שהאנשים הקרובים לה הם יישויות נפרדות, בעלות צרכים ורצונות משלהם, ושהיא אינה כל יכולה. מודעות כואבת זו מביאה אותה לבדוק את גבולות יכולותיה והנפרדות שלה מהאנשים הקורבים לה.
הייתי מציעה להציב לה גבולות, עם הסבר קצר ופשוט, תואם גיל. למשל: לא נוגעים בחשמל כי אפשר לקבל מכה חזקה. אני חושבת ששיטת "ענישה" כגון מה שהצעת: פינת חשיבה היא מצויינת. בנוסף, הייתי בד בבד נותנת לה אופציות מה כן אפשר לעשות. למשל: "אסור לקפוץ על המיטה כי היא מאוד גבוהה ואפשר ליפול, אבל בואי נקפוץ ביחד על הרצפה, זה נורא כייף".
בהצלחה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית - מומחית בילדים ונוער