טובי פלד פסיכולוג ילדים ונוער
פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.
ד"ר אליהו סמואל פסיכותרפיסט ילדים ונוער
פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
שלום שמי לימור, בת 42 עם ילד בן שנה שנמצא חלק מהזמן בבית של האבא (הסכם הורות).הוא נמצא שם מהיום הראשון שנולדשכולל לינה פעם בשבוע.הוא מאד אוהב אותו וטוב לו שם.. הילד מאד חברותי וחייכן ודי סתגלן לאנשים..(רגיל להרבה אנשים סביבו בגלל 2 המשפחות). עד עכשיו הוא היה עם מטפלת שמאד אהב ואיך שהיתה מגיעה רצה ללכת רק אליה. הוא לא היה מתייחס אליי ברגע שהיתה מגיעה. עכשיו שהכנסתי לגן שמתי לב שהוא לא אוהב ללכת ממני לאף אחד (חוץ מכאלה שממש מכיר טוב),אבל ברגע שלוקחים אותו (הגננת או אפילו הסבא), הוא בוכה כמה שניות ועובר לו..האם הוא מפסיק לבכות כי הוא יודע שזה לא יעזור לו או שהוא מסתגל מהר? כלומר האם הוא סובל שהוא לא לידי ?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
נראה שיש לך הרבה חששות בעקבות מעבר למסגרת חדשה. יחד עם זאת את כותבת שהוא סתגלן ונוח ורגיל לאנשים. צריך לזכור שתקופת הסתגלות לוקחת זמן וגם לנו כאנשים מבוגרים לא פשוט להסתגל למקומות חדשים. לכן אל תמהרי להיבהל , נשנע שהוא בתקופת הסתגלות ובהמשך יהיה טוב יותר וקל יותר לכולם. בהצלחה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך
... קרא עוד