בן חמש והתמודדות חברתית

שלום,
בני בן חמש, ילד חברותי מאוד, מקסים ויחסית רגוע. אם אני צריכה לתאר אותו מבחינה חברתית, הייתי אומרת שהוא יודע להשתלב כמעט עם כל אחד - הוא משחק מדהים עם בנות, וגם עם בנים, לרוב כשזה בקבוצות מאוד קטנות במקומות מוגדרים (בבית שלנו או בבית של חבר). שמנו לב שדווקא בסיטואציות חברתיות קבוצתיות של בנים דווקא יותר קשה לו. לדוגמא, אם הולכים לפארק וקבוצת בנים משחקת בכדורגל, תופסת, או כל משחק קבוצתי אחר, קשה לו להיכנס לתוך הקבוצה. כשאנחנו שואלים אותו למה הוא לא מצטרף, הוא עונה שהם לא מזמינים אותו או שהם לא רוצים לשחק איתו, כשאנחנו יודעים שהוא בכלל אפילו לא ניסה להתקרב אליהם. בסופו של דבר במקרים כאלו הוא משחק לבד בצד. אנחנו רואים את זה גם בגן - קבוצת בנים שהם חברים שלו (כל אחד כשלעצמו הוא חבר מאוד טוב שלו) משחקים יחד, הוא לא ייכנס לקבוצה ולמשחק שלהם, אלא יעדיף תמיד לבחור לשחק במשהו אחר, או לבד או עם ילד אחר באחד על אחד.
אנחנו לא יודעים אם זה עניין של חוסר ביטחון עצמי, או שאנחנו צריכים לתת לו כלים איך להיכנס לתוך סטואציות חברתיות כאלה. או שאולי אנחנו צריכים לעזוב אותו לנפשו. אם נאמר את האמת, זה קצת מטריד אותנו שהוא נשאר בצד לבד.
נשמח לעצה, תודה!