גן או לא גן ?פעוט בספטמבר גן חדש פעם ראשונה

הי, אין שום מחקר שמוכיח שילד חייב ללכת לגן בגיל 3 ושזה מה שיפגע בו התפתחותית. נהפוך הוא, רוב המחקרים מראים שלהיות עם ההורה בבית זה דבר טוב. פחות מחלות, יותר תשומת לב.
השאלה היא כמובן, מה עושים עם הילד בשעות הללו. ככל שהילד גדול יותר צריך לחשוף אותו ליותר דברים, משחקים, אינטראקציות חברתיות עם ילדים שונים בכמויות שונות, התנסות בחומרים וכאלו.
אם את רואה את עצמך כאם סבלנית ומסוגלת לתת לילד את כל הדברים הללו - לשחק בבצק (אפילו לאפות יחד), לצבוע, לצייר, להיות עם ילדים אחרים בפארק או בגן שעשועים, להקריא סיפורים. ולא להגרר לדברים שאנו עושים בחיי יום יום (כביסות, בישולים, שיחות טלפון, בנקים וכיוב) אז להיות איתך בבית עוד שנה לא ישנה שום דבר מבחינת היכולות שלו.
אבל, אם המצב הוא לא כזה - אז אולי לשקול מסגרת גנית.

תודה רבה על התשובה
כל מה שציינת אנחנו עושים כבר מגיל צעיר יותר מצייר בכל מיני חומרים שונים סיפורים טיולים ניפגש עם ילדים השאלה שלי אם מבחינה חברתית להשאיר אותו עוד שנה בבית לא תפגע באינטראקציה עם ילדים ובעצמאות שלו אם יהיה עוד שנה בבית זה יקשה עליו יותר בהמשך ?
הוא ניפגש עם ילדים אבל לא בכמות כמו שנמצא בגן
כל המשפחה ממש מרימים גבה כשאני אומרת שאני רוצה להמשיך בחינוך ביתי ולא לתת לו להיכשל בגן ושאני מגוננת עליו יותר מידי .

כפי שאמרתי לך קודם אין מחקרים שמוכיחים שהשארות בבית עד גיל 4 או 5 הם בעייתיים. בכל מקרה הפרידה מההורים בשעות הגן תהיה תהליך. אם זה בגיל 3 או בגיל 4.
רק תשאלי את עצמך אם את משאירה אותו כי זה צורך שלך או שלו. כי אם זה צורך שלך, אז קשיי הפרידה יהיו קשים יותר ביום שתחליטי להכניסו למסגרת. כי המסר עובר אליו.