הטרדה מינית בין ילדים בגיל הרך

הי, כמו בכל גיל גם בגיל הזה (4) שיתוף של חוויות הוא פונקציה של מידת הורבליות של הילד, יכולתו לארגן את החשיבה שלו, ותחושת הביטחון שלו שיקבלו אותו כפי שהוא בלי ביקורת. על שני הדברים הראשונים יש לך פחות השפעה. אז מה שצריך לעשות זה לתת תחושה לילד שיש לו לאן לפנות. כל מה שצריך להגיד זה שאת נמצאת בשבילה שם ואם היא רוצה לספר לך דברים את שם בשבילה.
כל הלחץ שאת מתארת (במייל האישי ששלחת), שהיא תספר, הלחץ שלך סביב הנושא - עובד אליה ויתכן שהיא אפילו מפרשת את זה כאילו את מחפשת משהו שהיא עשתה לא בסדר.
אז מאוד חשוב שתקחי צעד אחד אחורה, אם היא תספר יופי, אם לא אז יתכן והיא לא ראתה כלום, לא קרה לה כלום. או...שהיא לא חוותה את זה כמשהו טראומטי. אז אין מה לייצר טראומה במקום שאין טראומה.
את המסר שהגוף שלה שייך רק לה, צריך בעיקר להעביר במילים (כמו שאת בטח עושה) אך גם במעשים.
למשל לבקש ממנה לסבן את עצמה במקלחת, או לא לקלח אותה עם ילדים אחרים (יש משפחות שזה חלק ממה שהם עושים - חביב אבל מעביר מסר מבלבל לעיתים). לא להחליף לה בגד ים במקום צבורי וכיוצא בזה.