בכי ותוקפנות בבת 3

שלום,
הבת שלנו בעוד 3 חודשים תהיה בת שלוש, ילדה שנייה, לאח בכור בן 5.5 )ילד טטב לב, אוהב חסר טוב לאחותו, מאוד מכיל אותה) * לאחרונה תקופה מתוחה ובעיות זוגיות ביני לבין אביה, לפעמים היא חשופה למריבות, לרוב לא * .היא נולדה עם "אופי", הרבה סרבנות ועקשנות מרגע שהצליחה להתבטא. החל מאוכל וכלה בבגדים ועד הבקבוק שהיא שותה ממנו. לציין עד גיל 2.8 הייתה בבית איתי ועם סבתה לסירוגין. נכנסה לגן פרטי לראשונה השנה, ונראה שביא נהנית גם לפי מה שהיא מספרת וגם לדברי הגננת, מה גם שיש מצלמות בגן שניתן לראות את שגרת היום של הילדים ונראה שהכל בסדר. עם זאת, לאחרונה, היא עושה מלחמות כל בוקר סביב נושא הלבוש, יכול להגיע לבכי וצרחות של חצי שעה וכל לילה סביב השינה. מספיק שהגרב או הנעל לא מוצאות חן בעיניה היא מסתגרת בתוך הבכי והצרחות שלה, לא מוכנה לשמוע מילים טובות, לא חיבוק, לא פשרה ורוב הזמן אנו נותנים לה לבחור בין שתי אופציות. רגישה מאוד לבדים, טקסטורות סיבים וכו' לכם אני בוחרת את בגדיה ב3פידה כך שיתאימו לה. לאחרונה בלילה החלו התקפים של צרחות ובכי כמעט כל לילה מאמצע השינה , גם נמשכים בין רבע שעה לחצי שעה כשהיא לא מוכנה שנתקרב אליה בכלל. לא חיבוקק, לא מים, זורקת את המוצץ בועטת , מרביצה, מגלה אלימות ותוקפנות בכל ניסיון להרגעה. אז בלילות האחרונים לא מנסים להרגיע. עומדים בצד ומחכים שיעבור בעצמו. לא ברור אם היא ישנה או ערה תוך כדי, לרוב העיניים סגורות, והרבה מתוך ההתקף היא צועקת "לא בא לי" מה שגם ביום היא אומרת לא מעט. אנחנו מנסים גישה של סבלנות ,והכלה והתעלמות במקרה הצורך. להסב את תשומת למשהו אחר , דרך משחק , דרך צחוק, לפעמים עובד לפעמים נכשל. היא ילדה מדהימה, חברותית, חכמה, מילולית מאוד, מתבטאת היטב בדיבור ובציור. לפי הגננת בגן היא מקסימה. ההתמודדות נהייתה קשה מאוד לאחרונה עם השגרה השוחקת, והמתיחות בזוגיות. אנחנו כסר אובדי עצות, היא מצליחה להוציא אותנו מאיזון, ביחד ולחוד. הבקרים והליחות קשים מאוד. האם זו תקופה? האם פשוט "לזרום" איתה עד יעבור זעם? מה עלינו לעשות ?האם ייעוץ זה המפנה האחרון?
מתנצלת על האורך, זקוקה לכל עצה
תודה