שתי התלבטויות שאודה לעצתך

שלום
אני קוראת ונהנית מאוד מתשובותיך הטובות.
1. התאומים שלי בני שנתיים וחצי גדלים בבית למרות שהם מאוד ידידותיים (מאוד מאוד) ומאוד כמהים לחברה. ברמה שאחד מהם לפעמים בוכה כשילד מהגינה הולך הביתה. אני לא מצליחה לחשוף אותם למספיק חברה (של ילדים או מבוגריים) אבל גם מתקשה לשחרר למסגרת. ניסיתי כמה פעמים ואני מבועתת. גם מהפרידה וגם מחלות, חוששת שאקברבבית עם מחלות אחרי מחלות ואתמוטט גם נפשית וגם כלכלית. אני יחידנית. האם יספיק בשלב הז לשלוח אותם מדי פעם למטפלת בעוד ילד או שניים קטנים מהם? בשילוב ביקורים בגינה מדי פעם? או שכדאי לרשום לגן רגיל וזהו?
2. אבא שלהם לא מכיר בהם לצערי ומהלידה אני מנסה לייצר תנאים כך שייווצר קשר בין הצדדים. לאחרונה בגלל כל מיני סיבות אני קולטת שהאבאלא רוצה להכיר בהם לעולם ושהוא מונע גם מהסב אוהסבתא ואני קולטת שגם אם יווצר קשר בהמשך עם מי מהמגורמים הילדים יחושו סוג ב'. שזה לא יהיה משהו פשוט ולראשונה אני שוקלת הלרפות מהרעיון לגמרי ולגדל אותם בידיעה שהצד השני מנותק. מה דעתך? האם עדיף להילחם על קשר טוב עם למשל הסבא שנראה אדם חם מאוד (אבל אומר שהבן שלו בעדיפות ראשונה) או לוותר על כל הסיבוך הזה ולא לטעת בהם ציפיות? הבן שלי עומד ליד הדלת ובוכה לאבא וזה הגיל שאני צריכה לספק תשובות אבסולוטיות.
תודה