פסיכולוגיית ילדים

א' את מציגה מצב משפחתי ואישי קשה ומורכב מאוד!
על פניו את נתונה במערכת יחסים משפחתית בעלת סיכון גבוה- לא רק לרווחתך הנפשית, אלא גם הפיזית.
המקרה כה מדאיג עד כי הוא מחייב פניה דחופה ביותר לשירותי הרוחה או ליועצת ביה"ס בו את לומדת. מניסיוני כפסיכולוג העובד בבי"ס יש בהתערבות זו משום סיכוי רב להוציאך מן הסיוט בו את חיה.
אני משער, כי בשל מצבם של הוריך הרווחה מעורבת בתמונה. האם מישהו מהם או אדם אחר מודע למצבך?
אני משוכנע שאם פנית באתר את מבינה שהמצב אינו יכול להימשך כך.
אני מיחל שיהיה לך האומץ לדווח ליועצת ביה"ס או לאדם בוגר אחר.
אני אשמח מאוד אם תוכלי להמשיך ולעדכן במצבך.
במקרה שתרצי עזרה בפניה ליועצת ביה"ס- פני שוב ואמצא דרך לעשות כן.
בהצלחה
לירון

אתה לא מבין זה לא ככה,אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני,כי אנחנו רק שתי אחים בעצם!
זה לא שהוא כול יום מרביץ לי זה לא ככה.הוא פשוט בן אדם מאוד עצבני.אי אפשר להאשים אותו...
ואני לא נמצאת בסיכון,מפתאום?!
זה קרה מספר פעמים בחיים שלי...
ו...זהו...

וכן,ההורים יודעים.

אני בחיים לא אספר,כי שירותי רווחה וכול השאר בחיים לא יבינו !
הם יחשבו שהוא מרביץ לי כול הזמן וזהו,וזה בכלל לא ככה!
כמו שאמרתי,זה אך ורק מתוך דאגה,הם פשוט יעבירו אותי משפחה,
וזה פשוט דפוק!(סליחה על הביטוי)
אבל זה קרה מספר פעמים בחיים שלי...(אולי 10 פעמים...

שלום א'
אני חושב שאת קרועה בין שני רצונות.
מצד אחד- אחיך דואג לך כל חייך. הוא משפחה ואת אוהבת אותו!
מצד שני- הוא גם יכול להיות מפחיד ואת חוששת שמא האופן שבו הוא מבטא את דאגתו יכול להגביל ולהזיק לך.
לכן את פונה לבקשת עזרה, אך אינך יכולה לעזור לעצמך מבלי "לבגוד" באחיך.
ואני שואל-
האם אין פיתרון ביניים?
האם את צריכה לבחור בין סבל שלך לסבל של אחיך?
אני חושב שפנייה למבוגר שאת יכולה לסמוך עליו, (מורה, מדריכה, יועצת או כל מבוגר אחראי אחר), יכולה לסייע לך לצאת מהמלכוד.
מקווה שכך תעשי!
בהצלחה.