כמה שאלות של הורים "עדיין" חדשים(-:

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • כמה שאלות של הורים "עדיין" חדשים(-:
    דקלה בר
    30/05/2008

    שלום רב,
    הבת שלי בת שנה ושלושה חודשים והיא התחילה ללכת לגן בחודש האחרון, בשבוע הראשון בגן היא לא בכתה בכלל ולא הפריע לה שאני הולכת, בשבוע השני היא הייתה חולה ונשארה איתי בבית ובשבוע השלישי היא התחילה לבכות בכי קורע לב כשאני עוזבת אותה בגן, אני יודעת שאחרי כמה דקות היא נרגעת אבל אני לא יודעת מה הדרך הנכונה לטפל בזה, האם עליי לעזוב בלי שהיא שמה לב, האם לומר לה להתראות למרות שהיא בוכה ומושיטה אליי ידים? וכמה זמן אורכת ההסתגלות (בדר"כ...) האם אני צריכה לדאוג בנוגע לגן עצמו?
    בנוסף בשבועיים האחרונים היא התחילה בהתנהגות חדשה, כשאני יוצאת איתה מהבית היא מסרבת ללכת ומתיישבת על המדרכה ומתחילה לבכות, ברור לי שהיא רוצה שאני ארים אותה (כאשר אני קושרת אותה ברכב היא מפסיקה את הבכי ומחייכת) אבל קשה להרים אותה עם התיקים... וכן בשל העובדה שאני כבר בחודש שביעי, מה עליי לעשות? לתת לה לבכות ולהתעקש שהיא תלך?
    היא מתנהגת זהה גם עם בעלי, כרגע שנינו מתעקשים איתה ולא מרימים אותה (אבל לא בטוחים שזה נכון....)
    הרבה אנשים אומרים לי שהיא כבר שמה לב שאני בהריון, האם זה יכול להיות??? (הבנתי שבגיל הזה עדיין מוקדם להכין אותה להתרחבות המשפחה, האם אני טועה? )
    ושאלות שינה -
    היא עדיין הולכת לישון עם מוצץ (לא משתמשת בו במהלך היום) האם כבר צריך להפסיק לתת לה אותו? מה השלב המומלץ להפסיק את השימוש במוצץ? האם לעשות את זה בבת אחת?
    הרבה פעמים כשהיא הולכת לישון היא נרדמת עם דובי בין הרגלים (בשכיבה על הבטן) תוך כדי תנועה, האם זה צריך להדאיג אותי????
    ושאלה אחרונה - איך אני יכולה לדעת מה כמות הקלוריות המומלצת לגיל שלה? (כמו "אמא פולניה" אף פעם לא נראה לי שהיא אוכלת מספיק ובעלי חושב שאני לחוצה) יש אתר מומלץ שבו אוכל לקבל מושג??
    בהמון המון תודה מראש
    דקלה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • כל הכבוד, אבל...

    לירון און
    31/05/2008

    הי דקלה
    אני מרגיש שהשאלה היא קצת כמו הילדה הקטנה שלך...
    מאוד צמאה, מאוד חוששת, חרדה, אבל זקוקה להכוונה.
    יש כאן המון שאלות שלכולן מענה פשוט -
    האינטואציות ההוריות הן המנצחות!!!!
    הקשיבי היטב לאינטואציה שלך.
    בכל מה שתארת אין דברים מוזרים או מעוררי דאגה, אלא התנהגויות נורמטיביות של ילדה קטנה,
    הדורשות ויסות, הכוונה ועיקביות.
    לגבי תשובות ספציפיות יותר- במידה ואת חשה צורך תמיד תוכלי לפנות ליעוץ דרך התחנות לבריאות התאם והתינוק.
    אני חושב שלא אוכל לתת לך תשובה יותר טובה לחיים כהורה-
    מאשר הסיסמא- האמיני באינטואציות!!!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו