מערכות יחסים בין ילדים

הבת שלי בת שנתיים והיא ילדה מאוד עדינה ומתחשבת חברתית. למשל היא לא תחטוף צעצועים לילדים אחרים, אם ילד בוכה היא תגלה רגישות ואמפתיה, והיא ביזמתה מציעה צעצועים לילדים.
אין זה אומר שהיא לא רכושנית לחפצים או שאינה מביעה את רצונותיה.
כאשר אנחנו נפגשים עם ילדים אחרים היא כאמור אף פעם אינה חוטפת להם משחקים שהם כבר החלו לשחק בהם, ואפילו יש לה טקטיקה, היא מציעה להם משחק אחר ו"מעסיקה" אותם איתו ואז מתפנה לצעצוע שבאמת רצתה.
לילדים אחרים יש נטיה לרצות מה שיש אצל האחר ולחטוף לה את הצעצוע , דבר שמתרחש מספר פעמים במפגש. אני רואה את התסכול שלה, היא גם בוכה לפעמים, ומנסה להחזיר לעצמה בכח את המשחק אבל בדרך כלל אין בה מספיק נחישות. אם מחטפי הצעצועים היו הדדיים לא הייתה לי הרבה דילמה בעניין, אך מאחר והם חד צדדיים ולא תמיד יש בצד השני הורה שדואג להסביר לילדו שאין זו הדרך להתנהג (ואני גם לא חושבת שאני צריכה לעשות זאת), אני מוצאת את עצמי לא יודעת איך לנהוג.
ניסיתי לדבר עם מספר הורים ולהסביר להם את עמדתי, אבל לא תמיד אני מסופקת מהתגובה. השאלה שלי היא, כיצד אני צריכה לפעול בסיטואציות כאלו כדי שהבת שלי לא תפגע ואני אשדר לה את התחושה הנכונה.