רגרסיה חברתית אצל בן ארבע

אני אם יחידנית לילד בן 4, ילד חכם, מאד חברותי, רגיש, חייכן ומקסים. עד לאחרונה, הילד היה מאד אהוב ופופולרי בגן וכל הילדים חיפשו את קירבתו. לאחרונה שמתי לב שכאשר אנחנו ניפגשים אחה"צ בגני שעשועים או אצל חברים, כל הילדים האחרים משחקים יחד והוא לבד. אני מרגישה שבגלל הרגישות שלו \ הפחד להיפגע הוא לא מנסה ליצור אינטרקציות עם ילדים אחרים והילדים האחרים מזהים את זה אצלו כחולשה וכבר קרה ששמעתי ילדים אומרים שהוא לא משתתף.
הילד עדיין הולך בשמחה לגן, אבל יותר ויותר אומר ששיחק היום לבד. הוא גם מאד שמח כשהולכים אחה"צ עם ילדים אחרים לגן שעשועים, אבל אתמול לדוגמא, הוא כל הזמן ישב לידי, עם המבוגרים כאשר כל הילדים האחרים שיחקו.
יכול להיות שהעובדה שהוא גילה שלו אין אבא משפיעה. בשבוע שעבר אחת הילדות שאלה איפה אבא שלו והוא אמר "בעבודה". איתי הוא לא מדבר על זה ולא שואל, אבל מידי פעם אני אומרת לו שיש הרבה סוגים של משפחות (כמו חברה שלו שיש לה שני אבות ואין לה אמא)
מה ניתן לעשות כדי לעזור לו? האם להמשיך במפגשים אחה"צ? (הוא רוצה בהם) או להפסיק לתקופה? איך מחזקים את הביטחון העצמי? איך עוזרים לו להתמודד עם הפחד מכישלון?