ילד בן שנה ותשעה חודשים

אני ואב הילד לא גרים יחד אך האב רואה אותו סדיר, הילד שלי בשבוע וחצי האחרונים יותר צמוד אליו אל האב לפני שבוע וחצי הוא היה עם הסבתא מצד האב במושב והם הלכו לטייל ברגל ואז הילד ראה מישהו זר במדרכה השנייה והילד לא היה מוכן להמשיך ללכת וסובב את הסבתא לחזור על עקבייהם.
החג הילד היה אצלי ויינו אצל דודה שלי והיו הרבה אנשים והילד לא היה מוכן לזוז ממני עד כדי בכי נוראי. גם כשהייתי איתו לבד בבוקר אצל הדודה הוא לא היה מוכן לשחק בחצר רק אם אני איתו ונותנת לו יד למרות שהייתי לידו.
אשמח לדעת ממה זה נובע? חרדת נטישה? האם מישהו זר עשה לו משהו לא טוב? או שפשוט הוא לא מכיר את האנשים ולכן חשש? אהה רק להזכיר שבסוף החג היו פחות אנשים והילד הרגיש יותר פתוח לשחק עם מי שהיה שם, אולי בגלל שכבר התרגל אליהם?
אשמח לתשובה :)