חמותי

כשקראתי את מה שרשמת ליבי יצא אליך, אני חוויתי משהוא דומה עם חמותי רק שאני גרתי אצלה במשך תקופה של שנה,זה היה קשה מנשוא בתי אז הייתה בת 5 חודשים בתחילת דרכה בזחילה ולא הורשיתי לתת לה לזחול בטבעיות שמא תתקרר, לא הרגשתי אמא באותה תקופה הרגשתי שמשהו לקח לי את התפקיד וזה היה באמת ככה , החינוך שלה והדעה שלה הייתה שונה לגבי החינוך שאני ראיתי לנכון , את יודעת איך שאנחנו הצעירות קוראות לזה "חינוך של פעם" ואני באותה תקופה קראתי ספרים והדרך שלי הייתה אחרת גם אם היא לא הכי טובה אבל זה שלי ואף אחד לא צריך לקחת את זה ממני וזה מה שיפה בהורות ללמוד להשכיל ולפעמים לעשות טעויות שזה חלק מהעניין אין הורות מושלמת. רציתי גם שהבת שלי תהיה חופשיה אצלה אבל זה לא היה כך ,כול פעם שנגעה או הסתקרנה אז היא הוזיזה אותה שמא תהפוך וכו וכו, אני יכולה עוד לכתוב אלף ואחד קטעים שהיו שלא מצאו חן בעיני אבל לא אסיים.....לשורה התחתונה מה שלמדתי לחיים בכלל ......
תעמדי על העקרונות שלך ותהיי שלמה עם עצמך ואל תתני לאף אחד לערער או להגיד לך מה לעשות ומה לחשוב אל תתקפי רגשי מצפון לגבי אף אחד גם לא לגבי חמותך שתעשה פרצופים עד מחר,העיקר שאת בסוף יום יודעת שעשית מה שאת רוצה ,אוהבת (השיר של גלי עטרי) אך מצד שני תלמדי איך לתת לחמותך ספייס להיות עם נכדתך (פעם ב שאתם נפגשות היא לא "תקלקל" לך עקרון חינוך )כפי שהיא חושבת לנכון להתנהג אל תשכחי שהנכדים זקוקים לרגעים עם סבתות והילדים שלנו לא כול כך שמים לב להגבלות כמו שאנחנו מסתכלות על זה מהצד, את לא חיה איתה יום יום אם כך היה הדבר היית צריכה לפעול אחרת זה בסהככול ביקורים ומדי פעם, תעברי לה מסר חד וחלק אכבד אותך ותכבדי אותי והכי חשוב תהיה אמיתית עם עצמך ואיתה ואל תתבישי מדי פעם גם להעיר לה בכנות שלא מוצא חן בעיניך שהיא מבקרת אותך אין כמו להגיד תאמת מאשר לשמור בבטן. מקוה שתרמתי ובהצלחה.

קודם כל חשוב שחמותך תבין שלא מתפקידה לחנך את נכדיה, היא אמורה רק להנות איתם שזה הרבה יותר קל גם בשבילה.
לפעמים הורים מסתכלים על החינוך של היום ולא מסכימים איתו ומנסים לשנות אותו, את צריכה לשבת איתה לשיחה רצינית מלב אל לב.
ולהסביר לה שיש לך שיטת חינוך משלך ושאת מבקשת שלא תתערב, נקודה!!! ניתן לומר זאת בגישה חיובית יותר ולהוסיף שאת רוצה שהיא לא תתעסק בעניין החינוך ושתשאיר זאת לך ושהיא רק תהנה איתה תשחק איתה ותעשה איתה דברים כייפים כמו שסבא וסבתא עושים.
אני יכולה לספר לך שחמותי אישה מדהימה להפליא, לא מתערבת, נותת ספייס רחב ולא מתערבת בענייני חינוך כלל ואף שואלת אותי אם אפשר לתת לבני כל מיני דברים ואם זה מקובל עליי, אני מודעת לכך שיחסיי עם חמותי הם נדירים ויוצאי דופן, אנחנו מסוגלות לדבר גם על דברים לא נעימים ולהעביר ביקורת בונה אחת לשניה ותמיד ברוח טובה.
כמו כן יש תמיד את הדברים הקטנים שאנחנו כהורים לא מסכימים להם ואצל סבא וסבתא כדאי כן להסכים , כדי שיהיה משהו ייחודי ששייך להם.
לדוגמא בבית שלנו בני לא אוכל שוקולד כמעט בכלל ואצל סבתא הוא יודע שזה הפינוק שהוא מקבל (וגם לא יותר מדי).צריך להשאיר להם משהו. אבל בעניין החינוך אין זהו מתפקידה והיא חייבת להבין זאת, כדאי לשבת ולדבר.
למרות שבמחשבה שניה אם את גרה רחוק מאוד את לא צריכה לסבול את זה כל הזמן אז תני לה להנות עם נכדתה וכאשר היא עושה משהו שנוגד לחלוטין את החינוך, כמו להכריח לאכול , כל הקטע של המקלחת והשינה ,אל תתני לה לעשות זאת תעשי את זה את ותשתפי אותה ותאמרי לה שככה אתם נוהגים לקלח, להאכיל להשכיב לישון וכדומה, ותסבירי לה שאת רוצה שהיא תראה איך הנכדה שלה גדלה בצורה הכי טבעית.
לגבי הערות לגבי שיטות החינוך שלך, אני הייתי אומרת: "כל אחד מגדל/מחנך את ילדיו כמו שהוא רוצה ואיך שהוא מאמין" וזהו אני מאמינה שהיא תבין את עצמה.
דרך אגב איפה בעלך בכל הסיפור הזה, אני הייתי נותנת לו להילחם בעניין הזה כי זו אימו והכי טבעי שהוא יאמר לה את הדברים הלא נעימים מאשר שאת תאמרי אותם.תהיי חכמה ודברי עם בעלך ותאמרי לו שאת רוצה להנות בתקופת הביקור שלכם ועדיף שהוא ידבר עם אימו לגבי הכל ולא יתן לה להתערב, ותוסיפי בפני בעלך שחבל שאת ואימו תריבו עד שאתם באים לבקר ושלא תהני איתה, וחשוב לך להנות ושביתך תהנה גם כן והוא יכול למנוע את הוויכוחים המיותרים ואת התחושה הלא טובה שזה גורם לך.
בהצלחה.... ואל תשכחי לעדכן...

אני לא חושבת שצריך לבקש מהבעל ל"התערב" תאמיני לי מנסיון, אומנם אני לא מכירה את בעלה אבל אצלי זה לא עזר. זאת אמא שלו וזאת תהיה תמיד אמא שלו וככה הם מתייחסים גם אם הוא יכול להבין אותך, חוץ מזה חמות לא כול כך אוהבות להרגיש שהנה אשתו אמרה לו להגיד לי....הם רואות בזה כאלו מאחורי הגב
הקצר קחי את המושכות תהיה עם בטחון מלא במה שאת אומרת ומבקשת כמובן בנעימים וגם תאמיני לי בעלך יערך אותך פי 100, הגברים לא אוהבים שמערבים אותם בנושאים אלו הם יעדיפו שאנחנו החמה והכלה נסתדר לבד גם אם הם לא יגידו מפורשות
כך אני חושבת בכול אופן

יכול להיות שאני טועה לא יודעת אם את בעלת ניסיון , למרות שבני האדם שונים זה מאוד תלוי בבעלה, ולפעמים עדיף לא להתווכח ולהעיר לחמה כי לא מתפקידנו גם לשנות אותם, לכן הכל תלוי באילו אנשים מדובר, האם יוכלו לשמוע ביקורת בונה או לא. לכן עצה נוספת אתן לך, תקשיבי ללב שלך ולרגשות שלך את מכירה אותם הכי טוב ואת כבר תדעי כיצד לפתור את הסוגייה הזאת... בהצלחה...
אני באופן אישי כאשר יש לי משהו על הלב נגד חמותי (וזה לא קורה הרבה בכלל) אני מסוגלת לשבת ולדבר איתה , נכון שאין על האמת בפנים בשיחה רצינית ורגועה אבל השאלה שאת צריכה לשאולאת עצמך היא כיצד יגיבו והאם זה לא יגרום למתחים וויכוחים נוספים???
בהצלחה...

שלום חגית.
ראשית, מצטערת שלקח לי זמן לענות. איכשהוא נאבדה לי השאלה שלך בין שאר השאלות...קבלי התנצלות.
אני מציעה שלפני הביקור תשוחחי עם חמותך ותאמרי לה את כל שאמרת כאן בפורום, באופן רגוע. תסבירי לה שאת מנסה שהיא תהיה יותר עצמאית, אז אם אפשר לתת לה גם לשחק לבד; שנאוד חשוב לך הנושא של לא להכריח אותה לאכול ואת הרציונאל לכך וכו'. תגידי לחמותך עד כמה כייף לך שהיא אוהבת את נכדתה ושאת מבינה את געגועיה אליה, ושחשוב לך שביחד תחשבו איך היא יכולה להיות איתה ולנסות גם להתאים עצמה לחינוך שאת מקנה לילדתך.
אוסיף ואומר שגם אם היית חיה בארץ, לפעמים מה שהסבים והסבתות עושים עם הנכדים לא מוצא חן בעינינו. כשמדובר על ההורים הפרטיים שלנו זה יכול גם מאוד לכאוב לנו, כי הדברים הללו מרמזים על מה הם עשו איתנו כילדים. על חלק מהדברים כדאי להעלים עין. הילדים שלנו בד"כ מאוד אוהבים את הסבים והסבתות, ויש להם הזדמנות להרחיב את עולמם תוך היכרות עם דמויות משמעותיות אחרות. אני כן מחזקת את ידייך שבדברים העקרוניים לך לגבי ילדתך, תעמדי על שלך.
מקווה שזה יעזור.