חינוך לזמן אוכל מסודר ללא משחקים אצל ילדה בת שנתיים

שלום שמי משה,
יש לי בת נהדרת טיפה מעל לגיל שנתיים.
אני ואמה גרושים והתקשורת בנינו לקויה מחוסר שיתוף פעולה מצד האם.
אסביר בתמצות אך בפירוט הרלוונטי,
לבת יש ימים שהיא בעלת תאבון גדול וימים כאשר היא כמעט ללא תאבון, שמתי לב שכאשר הילדה אצלי, היא הרבה פעמים מעדיפה לשחק, להשתולל ולהתרוצץ וכאשר אני מושיב אותה לאכול היא לרוב מקפידה לשחק עם האוכל יותר מאשר לאכול בפועל. (שזה כל קטנטן עושה אך פה יש מציאות של משחק נטו ללא אכילה כלל!)
הילדה חיה עם אמא שלה רוב הזמן ולמיטב ידיעתי שם אין סדר, דין או דיין גם לענייני האוכל. משמע, אין חינוך ש"עכשיו יושבים לאכול כמו שצריך, מסיימים לאכול וממשיכים לשחק"... הדבר בא על חשבון אורך וסדר החיים של הבת.
ברוב הפעמים שהיא אצלי וכאשר היא משחקת עם האוכל וכו'... זה לא פוסק והיא לא מתחילה לאכול כמו שצריך עד שאני לא בא וקובע גבול ברור ב"טון רציני" ואומר "מספיק. עכשיו אוכלים. אין משחקים עכשיו. מי שלא רוצה לאכול נשאר רעב וחבל" ואז היא אוכלת כמו שצריך. לפעמים גם אוכלת ושוב מפסיקה... אני מרגיש שאני צריך פשוט "להלחם" בה על מנת שתאכל כמו שצריך, מילא הייתה אוכלת תוך כדי בלגן, זה קורה וזה בסדר, אבל הבעיה היא שבמצבים האלה היא לא אוכלת בכלל, ביס שניים והיא אומרת "סיימתי". הרושם שלי הוא שמשום מה בבית אמה היא רואה באכילה וגם בשינה סוג על ענישה. יש סיכוי כזה?
גם כאשר מגיע זמן השינה, הילדה "משחקת על זה" המון והרבה פעמים לא רוצה לישון למרות שניכר לכל עין שהיא עייפה ביותר. אז אני מסביר לה שעכשיו הגיע הזמן לישון וכשנקום מחר ליום חדש נמשיך מאיפה שעצרנו במשחקים והיא משתכנעת. גם לעניין האוכל יש קישור לעניין השינה, כיוון שהיא מבינה שעניין האוכל רגיש לי, כאשר אני משכיב אותה לשינה והיא לא רוצה לישון - היא אומרת "לאכול" במטרה שנקום והעיקר לא לישון, למרות שהיא לא רעבה כי כבר אכלה לפני כן או שכאשר "נפלתי" לזה מספר פעמים היא בכלל לא רצתה לאכול - שם שמתי לילדה את הדגש על זה שלא משקרים ולא אומרים סתם שרעבים אם לא רוצים לאכול, והסברתי שעכשיו השעה לישון.

החינוך של הבת מאוד מאוד חשוב לי ומאוד חשוב לי הגבולות שילד ***חייב*** שיציבו לו.

הבעיה היא שאין לי שיתוף פעולה מצד האם אשר מגדלת אותה, לדוגמא עם גמילה אפילו מבקבוק עם פטמה שהאם משום מה מסרבת להעבירה לבקבוק עם קש תואם לגילה (מה שאצלי היא משתמשת כבר מזמן), גמילה מ 3 מוצצים - אחד בפה ועוד שניים בידיים (אצלי היא לא מבקשת בכלל), להתחיל גמילה מטיטולים ועוד ועוד...

האם יש משהו, שאני כאבי הילדה יכול לעשות על מנת להטיב עם הילדה בעניין האוכל כרגע?
מיותר לציין שתמיד, ללא יוצא מן הכלל, אני דואג שיהיה אוכל נגיש לילדה שתוכל גם לקחת ממנו לבד.

איזו שהיא גישה שעליי לנסות? דברים שעליי לומר או לא לומר?
המטרה היא שהיא תבין שלאכול זה חשוב, זמנן אוכל זה אינו זמן למשחקים והכי הכי חשוב - שזה ממש לא עונש. לא אוכל ולא שינה.

לעניין השינה, בבית אמה, האם משכיבה אותה לישון כל יום בסביבות השעה 19:00 - 19:30 היו גם פעמים בשעות לפני 19:00 אפילו... כאשר הילדה עודנה ערנית ורוצה לשחק, על כן אני מסיק שמדובר על מצב שכזה אצל הילדה...
האם מסרבת לשתף איתי פעולה גם כשאני מסביר לה על הקשיים שזה יוצר אצל הילדה במיוחד לעניין ההתפתחות התקינה.... לכן תשובתך, ברשותך, צריכה להתייחס למצב בו אני ואמה גרושים ללא שיתוף פעולה ולתת לי עצות שהן נטו אליי כי אני לבד בעניין הזה...

יודגש שהילדה רואה בי דמות מאוד משמעותית.