התמודדות עם בני בן ה- 3

שלום לך מיכל.
הייתי שמחה אם היית יכולה להרחיב או לתת דוגמא מפורטת לגבי התנהגותו. למשל תני דוגמא לקונפליקט שיש בבית: מה מעורר אותו, מה הוא אומר ועושה, איך אתם מגיבים, מה קוה בעקבות תגובתכם. בנוסף לדוגמא, נסי לראות אם יש דפוסים שחוזרים על עצמם ולכתוב לי עליהם.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית

הקונפליקטים הם בעיקר סביב משהו שהוא רוצה ולא יכול לקבל וכשאומרים לו לא. בנוסף הוא מתרגז במהירות כשמשהו מתקלקל לו או לא מצליח. התגובה שלו היא לקלל, לבעוט. לעיתים אני מנסה להרגיע אותו באמצעות מילה טובה או חיבוק ולעיתים אני מתעלמת מהזעם ונותנת לו להירגע. יש לציין שהוא נרגע די מהר ומתעשת. אבל ההיעלבויות והכעס יכולים לקרות בתדירות גבוהה. במצבים אחרים, כשהוא רגוע הוא יכול, להבדיל, לגלות בגרות יוצאת דופן.
אתמול, למשל, ילדה תפסה לו את הנדנדה והוא נכנס לקריזה והחל לבכות ולכעוס כמה דקות עד שנרגע (כי נתנו לו נדנדה אחרת). בגן הוא יכול לפגוע בילדים אבל כשהם פוגעים בו הוא מאד נעלב וכועס. באופן כללי הדפוס הוא שהוא יכול להיות ילד מדהים, עד שקורה משהו שלא לרוחו.
אני מנסה לחזק אותו בכל פעם שהוא מצליח להתגבר על הקושי וזה בהחלט עובד! קבעתי גם שיחה עם הגננת כדי שנראה לו שאנחנו הולכות באותו קו. הוא אימץ לעצמו דרך נוספת שהצעתי לו להעביר את הכעס לידיים למעוך אותו ולשחרר והוא מפתח את זה בעצמו בכל פעם. הוא מאד משתף פעולה ויחד עם זאת לפעמים זה חזק ממנו.

תודה,
מיכל

שלום מיכל.
עד גיל שנה וחצי-שנתיים לערך, ילדים תופסים עצמם ככל יכולים, כאומניפוטנטים. שום דבר לא יכול להם, והם לא מבינים את כוחם היחסי בעולם. החל מגיל שנתיים ילד מתחיל לתפוס את גודלו היחסי בעולם, ידיעה המלווה בכאב, על היותו קטן, חלש, ולא יכול לעשות כל מה שהמבוגרים יכולים. מתוך הידיעה הזו צומח הרצון לגדול ולהצליח. מסיבה כלשהי (אני מציעה לחשוב מהי) בנך מתקשה לקבל את המציאות הזו, וכשהוא נתקל במציאות שמראה לו שהוא לא כל יכול, לא הכי חזק, לא הכי שולט וכו', הוא לא מסוגל להתמודד עימה בצורה אדפטיבית.
כל הדברים אותם את עושה עימו בהקשר זה הם נפלאים!!!!! כל הכבוד.
הייתי מוסיפה איזשהו הסבר עבורו על המתחולל בעולמו הפנימי. משהו בנוסח: "לפעמים כשלא מצליחים משהו מרגישים לא שוויםנ מספיק/פחות טובים/חלשים/מפסידים (וכו') - איך הרגשת כשלא קיבלת את הנדנדה כשרצית?" (לפי הדוגמא שנתת). הידיעה שלו שיש מי שמבין את הקושי שלו מבפנים, עשוייה להקל עליו מאוד.
יכול להיות שיהיה כדאי להתייעץ בהמשך עם איש מקצוע שיעזור לכם, כמשפחה, להתמודד עם הקושי הספציפי ולהבין את המשמעות שלו.
בהצלחה.
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית