תהליך גמילה מחיתול באופן ממושך ללא הצלחה

היי,
המקרה מתואר בהמשך. אם לאמר את האמת, אנחנו מאוד מיואשים.
נשמח לקבל חוות דעת לגבי הנושא ואילו עוד צעדים ניתן לעשות.
חשבנו ללכת לפסיכולוג ילדים אבל ההתלבטות היא באיזו דרך היא/ הוא יוכלו לסייע בשלב הזה.

יש לנו שתי בנות.

הגדולה בת 5.8, הקטנה בת 3.5.

לגדולה הסרנו את החיתול בגיל 2.5, ובגלל ההצלחה המהירה יחסית חשבנו שזה יהיה נכון גם לבת צעירה.

אז הורדנו לקטנה את החיתול לפני שנה.
הגמילה מצואה הייתה מיידית ומעולם לא היו בריחות צואה בתחתונים.
לעומת זאת, נושא השתן נמשך עד היום (כשנה בערך).

בהתחלה היו רק טיפות בודדות של פיפי בתחתונים אז מדי פעם היא נלקחה באופן יזום.
הכמות שהיא עשתה במכנסיים עלתה והובילה לכך שבמשך תקופה מאוד ארוכה (כ-8 חודשים) היא הייתה נלקחת באופן יזום בתדירות גבוה יותר, אך יחד עם זאת היו 'פספוסים' במכנסיים.

עשינו בדיקות US ודם כדי לשלול עניין פיזיולוגי - הכל תקין מבחינה זו.

כשנכנסנו לסגר באמצע מרץ נפל לנו האסימון כמה פעמים צריך לקחת אותה יזום (כי זה היה בעיקר בגן עד אז) וזה הדליק לנו נורה אדומה.


בשלב הזה עשינו איתה שיחה שהיא ילדה בוגרת, שזו אחריות שלה ושלא נזכיר לה יותר ללכת לשרותים ובנוסף שינינו גישה מ"ברח לך" לגישה "את בוחרת/ מחליטה לעשות במכנסיים".
בהרבה מקרים אני מרגיש שזה בכוונה כי זה יכול להיות מלווה בחיוך ממזרי מצידה במקרים אחדים או בנקודות שנשברנו וכן שלחנו אותה לשרותים באופן יזום (לפי שברח) היא מסתכלת עלינו עם עיני עגל ואז מודיעה לנו שברח לה (המילים שלה) ופתאום המכנס רטוב.

לאורך תקופה ארוכה לא נשברנו ולא דיברנו על הנושא איתה או בינינו וכאשר היא הייתה עושה במכנסיים התגובה שלנו הייתה (נטולת רגש ככל הניתן) "אני רואה שבחרת לעשות פיפי במכנסיים, הינה הבגדים, לכי בעצמך למקלחת להחליף בגדים ורק לאחר שתתנקי תוכלי לחזור לשחק/ להמשיך מה שעשית".
הגישה הזו נהוגה עד היום, כ-3 חודשים ללא שינוי.

במקביל התייעצנו עם 2 יועצת התפתחותיות, לדעתן מדובר במשחקי שליטה וכח (שהיה ברור לנו) אך הן לא ידעו להגיד מה הסיבה לכך. הפתרון שאחת מהן הציעה היה לעשות איתה קופסה של 'הכוחות שלי' – לקחת כדורים ולכתוב ולצייר עליהם משהו שהיא הצליחה לעשות באותו יום שהיא לא הצליחה לעשות בעבר. הנהגנו את המשחק הזה במשך כשבועיים. הילדה מאוד נהנתה מתהליך היצירה של הקופסה והכדורים אך לא הראתה אכפתיות מעבר ובפועל לא היה שינוי כלל.

לפי מה שהגננת מדווחת לנו וגם לפי מה שאנחנו מרגישים בבית – לא אכפת לה שהיא עושה במכנסיים והדבר הגיע למצב שילדים בגן שואלים אותה למה היא עושה במכנסיים והיא פשוט מתעלמת מהם וממשיכה בשלה.
הגננת גם מעידה שהיא אחת הילדות היותר נבונות וחכמות בגן.

מצד אחד כולם אומרים לנו שאנחנו עושים את הדברים הנכונים, אך מאידך אין שינוי.

אודה מאוד לעצתכן/ם