ילד בן 4 וחודשיים שאיבד כיוון

שלום נוגה
הילד נלחם על מעמדו בחברה חדשה וזה טוב.הוא מרגיש מאוים.
תבדקו באיזה מצבים בגן הוא מתנהג באלימות.ותדברו איתו על המצבים האלה.
אם לא מצליחים עדיף שתגיעו לייעוץ.

שלום נוגה, שמי אירית, אני סטודנטית לתואר שני ללקויות למידה ולחינוך מיוחד באוניברסיטת תל אביב. אחד הקורסים שאני עוברת במהלך התואר חשף אותי למודל מחומש ההורות, שאשמח להשתמש בו בתשובתי לסוגיה שהעלאת. תחילה ארצה לאמר שאני מבינה את תחושת התסכול העולה בעקבות התנהגותו של בנך, לגדל ילד הוא פרויקט של כל הורה אשר לעיתים עשוי להיות מרגש ומספק ועם זאת לפעמים הוא מלווה ברגעי תסכול וחשש. מתיאורייך נראה כי בנך, בן הארבע, נמצא בשלב שבו הוא מעצב את אישיותו כאישיות עצמאית ונפרדת העיקרון הראשון הוא השותפות ההורית, חשוב שאת ושותפך תהיו מתואמים ביניכם בכל הקשור לתגובה שלכם לקללות, מכות וכו' של הילד. שימו לב שאתם מחזקים זה את זה בתגובות ותומכים זה בזה. העיקרון השני הוא המנהיגות, את ובן זוגך המנהיגים של המשפחה ואתם אלו שמנהיגים את ילדיכם. אתם יודעים שהתנהגות הבן אינה תואמת את הערכים שלכם - היו סמכותיים. אל תיבהלו מההתנהגות שלו. אתם יכולים לכעוס מהראש – הכוונה שלי היא שאתם יכולים לדבר בנחרצות עם כללים ברורים. העיקרון הבא הוא עקרון האהבה, על פי עקרון זה גם אם בנכם מתנהג בצורה לא יפה, הראו לו שאהבתכם אליו אינה מותנת בדבר. השתדלו שלא להתנהג בצורה שתביע אכזבה או ייאוש ממנו והתנהגו אליו בצורה אמפתית- שקפו לו את הרגשותיו ותחושותיו. הילד יקבל הרגשה שמבינים אותו, דבר שבתורו יחזק את המסוגלות העצמית שלו, כשהוא ירגיש שמקבלים אותו כפי שהוא ללא תלות בדבר. העקרון הבא הוא עצמאות- נראה שבינכם נמצא בשלב שבו הוא בוחן את האוטונומיה האישית שלו. אפשרו לו להביע דרישות לעצמאות ואינדיבידואליות- כך הוא יממש את רצונו האישי להיות אדון לעצמו. תנו לו לבצע דברים שמתאימים לגיל שלו כמו להיות אחראי על הדברים שלו, להתקלח לבד. תנו לא אחריות. ייתכן שחלק מההתנהגות הלא מקובלת שלו (קללות ומכות) קשורה לצורך שלו להראות את הכוח והשליטה שלו. אולי אם תתנו לו משימות שבהן הוא יוכל להראות כוחות אלה הוא יירגע. הדגישו בפניו שעצמאותו צריכה להיות במסגרת הכללים אותם אתם מנהיגים. דבר המתחבר לעקרון האחרון- עקרון הכללים. התקופה הנוכחית וחוסר היציבות משפיעים רבות על כל בני המשפחה בצורה ישירה או בצורה עקיפה. דווקא בגלל חוסר היציבות הזו אני מאמינה שחשוב להיות ברורים עם ילדכם בבית- המקום הבטוח שלו. קבעו יחד את הדברים החשובים לכם כהורים וכמשפחה, אמצו ודייקו את כללי ההתנהגות בביתכם והראו לילדכם כי גם אתם מיישמים אותם. זכרו שאתם משמשים לילד מודל לחיקוי.חשוב שהכללים יהיו ברורים לילד, ומדי פעם אפשר אף להציג לו את האלטרנטיביות לדוגמא: " אם תבחר להפסיק לחקות אותי עכשיו, נקרא בערב את הספר שאתה אוהב. אם תבחר שלא להפסיק, לא נקרא היום ספר ותלך לישון מיד כשניכנס למיטה"(כמובן עם חיזוק שהוא אוהב)- כך הילד מרגיש שהוא אדון לגורלו ושהוא זוכה לעצמאות לבחור. שינויים התנהגותיים בגילאי החקירה עשויים להתרחש וייתכן כי מדובר באפיזודה חולפת- כולי תקווה שאם תנהיגו את ביתכם תוך התייחסות לכל אחד מעקרונות המחומש תצליחו לשמור על יציבות בין בני המשפחה. הרגישי תמיד בנוח לפנות להתייעצות עם גורמים מקצועיים בתחום- אני בטוחה שתוכלי לקבל כלים שיאירו את עינייך ויסייעו לך. שיהיה לך המון בהצלחה