ילדה בת 5 וחצי בגן חובה

בת שלי בגן חובה.
ילדה בריאה, חכמה ומלאת שמחת חיים וחברותית מאוד.
אני מבינה ממנה שהיא לא כל כך מתקבלת בגן.
היא אומרת שלא שיחקו איתה שאומרים לה שתלך וכו׳.
היא ילדה מאוד חברותית ברמה שהיא לא מפסיקה לדבר עם אנשים שמתיישבת לידם. רואה אנשים שהיא מכירה היא ישר עושה להם שלום.
אני בתור אמא משתדלת לתת לה פידבקים חיוביים שהיא חכמה ומדהימה.

היא קצת מרדנית בבית, לא הולכת לישון כשמתבקשת לעשות זאת, לא מצחצחת שיניים יש שאומרים לה הרבה פעמים.
הייתה תקופה שהיא ממש התעקשה על איזה שמלות ללבוש וכיום היא התחילה להתפשר למרות שנתתי לה ללבוש מה שהיא רוצה כל הזמן. אבל כשאני מציעה שמלה מסויימת היא כבר לא אומרת לא.
לרוב אין לי זמן לשחק איתה בזמן איכות עם עוד ילד בן שנתיים לציין גם שהיא מקנאה בו ( נתת לו ראשון קרטיב / מים ולא לי וכו מאז אני נותנת לה ראשונה הכל) אני באמת משתדלת להסביר לה שהוא קטן שצריך לעזור לו.

היא בוכה המון כשהיא עם בנות דודות בבית . ״היא לא נותנת לי אופניים״ ״היא אמרה לי שהשמלה שלה יותר יפה״ ובוכה מכל דבר.
היא מנסה להוביל משחקים וכשלא זורמות איתה האחרות היא אומרת שלא טוב לה.
הגננת אומרת שהיא בוכה בגן (למשל במשחק זיכרון עם הסייעת ומס ילדים נוספים, היא התחילה לבכות בתחילת המשחק בטענה שעדיין לא מצאה התאמות).
חשוב לציין שהיא מפונקת ומקבלת הכל בבית.
היא מדברת 3 שפות ( שפת אם רוסית. עברית ואנגלית מהטלווזיה) ולדברי הגננת היא מאוד חכמה ויודעת מעבר למה שמצופה ממנה- הגננת של טרום חובה תמיד אמרה לי שהיא פנמונלית מבחינה לימודית.
יש אצלה בגן זוג בנות שלא ממש נותנות לה להצטרף אליהן והילדה שלי ממש רוצה אותן. אז מתחילה להיות לה בעיה חברתית.
אני מניחה שזה גם לא נכון לשאול אותה כל יום ״עם מי שיחקת״ ״איך היה לך״
1) ממה זה נובע לדעתך?
2) איך אני יכולה לעזור לה?