ילדה בכתה א

בתי בכתה א.
היא אינה ילדה "ממוצעת". רוב הדברים שמעניינים בנות בגילה- אינם מעניינים אותה. היא לא אוהבת לרקוד, תסרוקות וכדומה.

היא לא מנהלת שיחות "קצ'קס" ולרוב מעדיפה לשחק עם הבנים כדורגל למרות שהיא ממש לא טובה בזה.

היא לא משתייכת לאף חבורה ואין לה חבר/חברה אחת טובים.

מצד שני בהגדרת הכוללת היא ילדה מאוד ידידותית. היא מוכנה לשחק עם כל אחד ומפתחת שיחה בקלות עם כל ילד/ה מבוגר וכדומה.

הסיבה שאני מוטרדת היא שאני חשה שהיא בודדה. בממוצע היא נפגשת עם חברים פעם בשבוע/שבועיים אך אני נתקלת במצבים רבים בהם היא מעוניינת להיפגש עם ילדים אך כיוון שאינה בקליקה שלהם הם לא מעוניינים להיפגש איתה. כמו כן כבר מתחיל קטע שבנים מבדילים עצמם מהבנות ולא כל כך רוים לשתף אותן במשחקים שלהם. הלב נחמץ כל פעם שאני עדה לארוע בו היא מחפשת לעצמה עם מי להיפגש.

הילדים בגיל כזה שהמפגש כבר לא תלוי בהורים ולכן אין לי דרך לעזור לה ישירות.

בהתייעצות שעשיתי בתחילת השנה עם פסיכולוגית ילדים היא יעצה לי לא ללחוץ על הילדה ולתת לה לפעול לפי דרכה אבל עכשיו זה כבר מתחיל להפריע לה ולפגוע בה.

איך באפשרותי לעזור לה?
כיצד עלי לנהוג?