מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קשור לאמאיפעת06/07/2008
שלום, בני בן 2.4 ובחודש האחרון הוא נהיה ממש דבוק אלי. הוא כל הזמן רוצה שאני יעשה הכול איתו ולא אביו. כמו למשל להלביש אותו לקחת אותו לעשות פיפי וקקי בשירותים לקלח אותו להכין לו לאכול ממש הכול. וכשאני אומרת לו אבא יעשה לך אז הוא אומר בנחרצות לא!! אמא!! ויש לציין שהוא היה ממש קשור לאבא שלו עד עכשיו. השינוי היחיד שיש זה שבעלי התחיל ללמוד לפני 4 חודשים, פעמיים בשבוע והוא כמעט ולא רואה אותו ביומיים האלו אבל בשאר הימים הוא אחה"צ בבית ותמיד נמצא לשחק איתו וכ"ו. אבל ככל שעוברים הימים הוא ממש דבוק אלי בבית לאן שאני הולכת אם זה לתלות כביסה או לבשל הוא רוצה לעמוד לידי ולראות מה אני עושה. ואפילו בשבוע האחרון הוא רוצה לישון על הכרית שלי בלילה. ממש נהיה קשור מידיי לטעמי. מה לעשות לעודד אותו שלא הכול סביב אמא אלא גם אבא וגם אמא. אני מרגישה גם קצת לא נעים מבעלי.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שאלה טובה
לירון און07/07/2008שלום יפעת
זו שאלה טובה מפני שהיא מחדדת כמה נושאים הקשורים לאחירות הוירת ולחינוך.
כרגע את מתארת שינוי מסוים בפניות האב ואת תגובת הילד- שיתכן שקשורה אליו או קשורה לתגובתך דוקא.
בכל אופן- כמו בכל משבר- חשוב להיות סובלנים וכך המשבר לא יהפוך לתופעה מתמשכת.
כרגע חשוב לתת לבנך את הנחוץ לו, אך עם גבולות.
ז"א- קבלי בהבנה את "הדביקות שלו", אך מנגד על תותרי לי בנשואים עליהם את ובעלך תחליטו יחדיו. ודאי לא לוותר במיקום השינה, אך גם בנושאים אחרים עליהם תחליטו חשוב להיות חד משמעיים ולא לפעול מתוך רגשות אשמה כליפיו!.
את "הלא נעים" השאירי בצד! זו אחריות הורית וצריך להכיר בהשפעתנו על ילדינו. שימי לב- איני מאשים את בעלך, אלא גורס שיש לכולנו אחריות על ילדינו!
אני מאמין שאם תקבלי את התנהגותו של בנך לא מתוך האשמה, אך גם לא מתוך כניעה לתכתיביו, אלא מתוך סובלנות לצרכיו, אחרי זמן מה הוא יסתגל למצב החדש ויפחית בהדרגה את תלותו.
בהצלחה!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
