דחיפות ופליקים ללא כל סיבה

שלום לאימא המיטיבה...
הורים רבים נתקלים בתופעה שציינת בסביבות הגיל בו מצוי בנך.
המבעים המילולים לא מפותחים דיו,
אך תחושת הכוח הסקרנות והמרץ מביאות להתעוררות רצונות ודחפים,
אשר חלקם מובעים באמצעות תוקפנות.
ראשית חשוב לברר מהי המדיניות הנהוגה בגן.
מילים כאמצעי לויסות התנהגותי הם דבר חשוב,
אך ודאי אינו היחידי ואינו יכול להחליף שימוש במעשים בגיל הזה.
חשוב שבגן ובבית התגובה לתוקפנות לא תהיה תוקפנות מצדכם, אך ודאי שלא רק צקצוקים ופניות רכות. טון הדיבור לאחר אקט תוקפני צריך להיות אסרטיבי וברור וחד משמעי.
לא שאלות או התחנחנויות אלא אמירה חד משמעית ויתכן אף הרחקה קצרה ומידית מן הפעילות.
חשוב להכיר בכך שלילד "המלאך" יש תכונות אנושיות ובכללן תוקפנות, ולהגיב עליהן באופן מותאם.
בהצלחה! אני בטוח שתקצרו את פירות עשיתכן בהמשך.