בעיה משפחתית/זוגית

נשואים יותר מ10 שנים, נתחיל מזה שהיחסים ביני לבין אשתי לא טובים (בלשון המעטה) ומורכבים, אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים, מתנהלים בדרך שונה, השקפת הראיה שלנו בחינוך שונה, רבים מול הילדים ועוד הרבה דברים שלא בריאים. יש לנו ספה חדשה בסלון והמטרה היתה להחליף את הספה הישנה, הסלון יחסית קטן ואין הרבה מקום, בספה הישנה רק אני משתמש והיא המעודפת עליי, אני עובד בעבודה פיזית ועל הספה הזו אני מרגיש הכי בנוח ולכן אני משתמש בה-היא סוג של מאוששת לי את הגב, בגלל שכרגע יש 2 ספות חלל הסלון קטן, מבחינה חיצונית היא לא נראת טוב אבל היא נוחה לי. יש לבן שלי בן 10 תחביב של פירוק מכשירים שבו אני מביא לו מכשירים וציוד שיצאו משימוש והוא מפרק אותם (אפשר להגיד מפרק בצורה לא עדינה). בעידוד אשתי הוא וחברה שלו הוציאו את הספה והפכו אותה לחלק מציוד הפירוק -הרסו אותה עם פטיש, קרעו ושברו אותה כך שהיא לא ניתנת לשימוש, בעבר הם כבר הוציאו אותה מהבית ואני הכנסתי חזרה. מן הסתם לא הייתי בבית, זו היתה שעת ערב וזה קרה שאני הייתי בעבודה, שחזרתי הילד ישן. בבוקר שקמנו לא צעקתי עליו (אשתי צועקת בבית על בסיס יומי), אמרתי לו בטון רגיל שאני כועס ומאוכזב ממנו על מה שעשה וכמו שיש דברים שהוא משתמש בבית יש גם דברים שאני משתמש בהם בבית כדוגמת הכורסה שאני משתמש והפליסטיישן שהוא משתמש בו (רציתי להסביר לו עוד דברים לדוגמה גם שהיינו יכולים למסור את הספה ואנשים אחרים יכולים היו להשתמש בספה ולנסות להסביר לו בצורה הגיונית מה לדעתי הוא עשה לא בסדר, אבל הוא יצא מהחדר ולא רצה לדבר) אמרתי לו שיקבל עונש על מה שהיה (למרות שהוא לא האשם העיקרי, מן הסתם זה נגרם בגלל אשתי והיא דחפה אותו לעניין), הוא ישר חשש שזה קשור בפליישטישן (הוא משחק שעות על גבי שעות בפליישטישן, בעיה נוספת גדולה שקיימת שאשתי ממש מכורה למסכים ונותנת דוגמה לדעתי לא טובה לילדים וזו אחת הסיבות כנראה שהוא משחק כלכך הרבה שעות), הוא נפגע ונעלב ולא רצה מן הסתם לדבר איתי. אני לא יודע מה יהיה נכון לעשות מבחינה התנהגותית/חינוכית??? נכון-זה לא באשמתו העיקרית, מצד שני לדעתי הוא צריך להבין שעשה משהו שאני חושב שהוא פסול.