דיבור בגוף שלישי - שאלה

שלום בני בן שבע בעוד חודש, עולה בשנה הבאה לכיתה אלף, ובשבועיים האחרונים היה חולה בדלקת ראות. הוא ילד אינטיליגנטי מאוד, עם חוש הומור מעולה ויכולות ורבאליות מדהימות, אבל מאוד מתקשה בשינויים ושינויים מאימים עליו. ילד שפורח בתוך מסגרות וכללים מוגדרים. ביום שישי הוא התחיל לדבר על עצמו בגוף שלישי, בהתחלה זה היה מצחיק, שיחקנו עם זה, אבל זה המשיך. ואתמול בערב (שבת) הוא שוב עשה את זה, אמנם רק במשפט אחד אבל זה משהו שמעולם לא היה קיים אצלינו. אני עדיין לא מודאגת, יש לו את כל הסיבות להיות במצוקה מסויימת (חופש גדול, עליה לכיתה אלף, מחלה) ואנחנו נתמוך בו ככל שנוכל, אבל תהיתי בגדול מה זה אומר כשילד בגילו מתחיל לדבר על עצמו בגוף שלישי. התחושה שלי היא שזה כאילו ליצור איזו התרחקות מעצמו וכך אולי יהיה לו קל יותר להתמודד עם הקשיים שלו, ואז אולי כהורה אני יכולה דוקא לעודד אותו לספר לי דברים שהוא חווה כשהוא מדבר על עצמו בגוף שלישי, וכך להתמודד עם השינויים שהוא עובר. אבל הייתי שמחה לקבל קצת יותר מידע אולי איזו הפניה לחומר כתוב (חיפשתי ולא מצאתי) בנושא. תודה.