הוא לא מקשיב לאף אחד

היי, בני בן שמונה עוד מעט ויעלה לכתה ב'. לאחרונה, ולמעשה מתחילתו של החופש הגדול, יש בעיה רצינית של הקשבה מצידו. בבית צריכים להגיד כל דבר 10 פעמים עד שמגיע לכלל ביצוע וגם אז צריך לעקוב שאכן הדבר נעשה... מדובר בפעולות פשוטות ומתבקשות כמו לשים נעליים במקום או לגרוף מים אחריו בסוף האמבטיה. הדבר יוצר אוירה מאוד קשה וכעסים רבים מצידי... אני מרגישה סחוטה...וכועסת....כמו כן סדר היום השתנה ונוצר לחץ מצידו להחליט מתי ללכת לישון - בהתחלה ניסינו להענות לבקשתו ולהעניק לו חופש בחירה כזה, אולם מששמתי לב שהוא מגיע למיטה עייף מדי בוכה ועצבני, הודעתי לו שזה לא מתאים ולא יקרה עוד... בנוסף, ואולי המטריד מכל מבחינתי היא העובדה שבקיטנה אליה הוא הולך לא פסקו התלונות עליו כבר שלושה שבועות... הוא מעורב בקטטות אלימות שאיכשהו בבית הוא תמיד מצליח להסביר לי אותן בצורה הגיונית... כלומר באופן כזה שאני מצליחה להבין את תגובתו גם אם לא להצדיק אותה... ובכל זאת היום כשבאתי לקחת אותו המדריכה עשתה פרצוף של "ברוך שפטרנו" ואני כמובן שנפגעתי מאוד וגם כעסתי מאוד... הרגשתי יאוש מאוד גדול מכיוון שניסיתי כל מה שידעתי... דיברתי איתו והסברתי לו שמאוד חשוב שיקשיב לאחרים ויכבד את האחראים עליו וכו'... עכשיו בבית כשהוא ראה כמה אני כואבת את התקרית היה לו מאוד חשוב לספר לי את הדברים מהנקודה שלו... ברור לו היכן הוא טעה ומה עשה לא נכון... הוא מביע צער וחרטה... הוא נבון מאוד ויודע לנמק את הדברים בצורה בוגרת ומעמיקה... ובכל זאת אין לי מושג מה עלי לעשות כדי לגרום לו להקשיב.... במעמד השיחה האחרונה הסברתי לו שאני מאוד דואגת לו. שזה בעצם לב העניין ושאם יצא לו שם של ילד נודניק שמציק ולא מקשיב אף אחד לא ירצה להיות בקרבתו והוא עשוי להרגיש לא מוערך... הוא ענה לי שבאמת אין לו אף חבר... חוץ מאחד... איך אני יכולה לעזור לו??? אני רוצה לציין שבבית הספר היו בעיות דומות שנפתרו כמעט כליל במהלך השנה... יכול להיות שהוא פורק עול כרגע??? עוד פרט: יש לו אח בן שלוש וחצי שהוא מאוד אוהב וקרוב אליו אולם גם מביע רגשות קשים של קנאה (לאחרונה הרבה יותר מבדרך כלל) ו - אני בהריון ...........ה צ י ל ו......