משפחה אחרי גירושים

שלום מירי !
הפחד של הבן שלך ברור ומובן ותשובתו נודעת ללב.גם הפחד של בתך מובן , אלא שלא תמיד אנחנו צריכים "ללכת עם" הפחדים והחרדות של הילדים שלנו. לתת להם מקום- כן . לכבד , להקשיב , להכיל - כן . אבל לא בהכרח לקבוע את צעדינו על פיהם.
אגב האם הפחדים שלהם לא משקפםים גם קצת את הפחדים שלך ? כמעט שקלתי להוריד שורה זו אבל בסוף השארתי אותה - כי אני מניחה שיש בזה משהו. כנראה שהילדים קצת מהווים ראי לחששות מובנות שלך מהשינוי הצפוי והשפעתו על הקשר עם בנהזוג והמשפחה .
השאלה הרלוונטית היא לא מה רוצים הילדים וממה הם מפחדים אלא מה נכון לך במקרה הזה . אם אתם מעונינים בתינוק נוסף זו החלטה שלך ושל בן זוגך והיא לא צריכה להיות מושפעת מתגובות הילדים.
כמובן שתצטרכו ללוות את הילדים , לשוחח עימם כשהדבר יהיה רלוונטי - אך לא לקבל אישור! זו אינה החלטה שלהם.אם אתם תהיו שלמים עם ההחלטה הם גם יקבלו אותה ואולי יראו שהשד לא נורא כל -כך ואולי אפילו יהנו מהתוספת למשפחה ויראו שלא מפסיקים לאהוב אותם בגלל זה.וגם אם יהיה להם קשה - אתם שם כדי לעזור להם.