חרדות אצל ילד בן 8.5

הפחד של בנך לא מנהל רק אותו . הוא מנהל גם אתכם . בנך כנראה ילד עם רגיושת יתר תחושתית ( בין השאר לרעש ואולי גם למגע . רגישות זו גורמת לא להימנעות ממגע עם גירויים לא נעימים ואף לפוביה , כפי שהדבר משתמע מהתיאור שלך.
העיקרון בטיפול בפוביה הוא פשוט ,אך קשה ליישום. יש לחשוף את בנך בהדרגה לגירויים האברסיבים ( הלא נעימים )כך ,שלאט לאט הוא יתרגל לנוכחותם בחייו והם יאיימו עליו פחות . כרגע מה שאתם עושים באופן טבעי ומובן הוא להגן על הילד מפני גירויים אלו, כי אתם רוצים למנוע ממנו כאב וסבל. אלא שלפוביות יש נטיה מגונה להתרחב ולגדול . בהתחלה פוחדים מדמויות פרוותיות , אחר כך מכל דבר המזכיר דמויות אלו ובסוף פוחדים לצאת מהבית מהחשש שמא נפגוש דמויות כאלה. הפוביה מטבעה נוטה להכללה. לכן הימנעות היא הדרך הפחות יעילה ולמעשה היותר מזיקה להתמודדות.
חישפי את הילד בהדרגה לגירויים המפחידים אותו . התחילי מחיות פרווה קטנות ולא מזיקות , או אפילו תמנות של חיות כאלה וכך בהדרגה חישפי אותו לאט לאט ,תוך שאת מלווה אותו ומרגיעה אותו ,לאותם גירויים מהם מפחד .
אפשרות אחרת היא " הצפה" חשיפה מהירה וחד פעמית למקור הגירוי המפחיד . אלא שבמקרה כזה עלולה להיווצר טראומה וזה לא תמיד מומלץ. בוודאי לא ללא ליווי מקצועי . רצוי לעשות את הדברים בהדרגה אך בתקיפות . הילד ירגע כשיתרגל.חשיבי שגם אנחנו המבוגרים נרתעים מכל מיני דברים ( רופא שיניים? ) אבל נרגעים לאחר חישפה הדרגתית - בעיקר כשבסופו של דבר רואים שהשד אינ ו ננורא כל - כך.
ואפרופו חוץ לארץ. שם יאלץ להתמודד עם פחדיו. נסי לנהל את הטיול על פי האג'נדה שלך ולא שלו להישאר רגועה וללות אותו במצבים של חרדה. מאוד לא מומלץ לבטל את הטיול או לא לקחת אותו . לשאלותיו אמרי לו שהכל יהיה בסדר ואם יקרה משהו שיפחיד אותו את תהיי שם כדי להרגיע אותו .ואל תנהלי את הטיול על פי הפחדים שלו . נהפוך הוא . זו הזדמנות מצויינת לחזור מחוזקים ולילד - הזדמנות ללמוד שאפשר להתמודד עם גירויים מפחידים ולא קורה כלום.