מה עובר על הבן שלי?

שלום, בני בן שנתיים וחצי ויש לנו גם בת קטנה בת שנה. בסה:כ מדובר בילד שמח, חייכן, בעל חוש הומור, רגוע, מעסיק את עצמו, וחכם מאד. לאחרונה (כשבוע), הוא התחיל לפתח כמו התקפי היסטריה קלים (לא יודעת בדיוק איך לנסח את זה), שמתבטאים בזה שהוא פתאום מתחיל להגיד "אמא אמא" במין לחץ כזה, מבקש "אמא ידיים", מבקש חיבוק, רוצה לשבת עליי, וגם עושה סצינה רצינית של "לא רוצה" לפני האמבטיה ובמהלכה לא מפסיק לבכות. אני חייבת לתת רקע ולאמר שאני ובעלי הורים מאד מחבקים ומנשקים, אז ככה שלא נראה לי שזה איזשהו חסך. כמובן, שקנאה באחותו זה דבר שמלווה אותנו כל הזמן, אבל עדיין, ההתקפים האלה הם מעבר לנורמלי. הוא גם עושה יותר בעיות בללכת לגן ורוצה רק שניקח אותו על הידיים. היום אפילו, כשהבאתי אותו לגן, הוא נאחז בי כל כך חזק והיה במין לחץ כזה, אבל ברגע שהמטפלת לקחה אותו מהידיים שלי ואמרה לו שעכשיו חוגגים יומהולדת ובוא תראה מה הכנו, אז הוא מיד הפסיק לבכות ואפילו לא הסתכל עליי אחורה כשהלכתי. שאלתי את הסייעות והגננת אם הם מבחינים בהתנהגות חריגה לאחרונה והן טענו שלא, מלבד פעם אחת שהוא פרץ בבכי באמצע מפגש והן לקחו אותו על הידיים. שאלתי אם הן שמו לב אם יש ילד שמציק לו, אז נאמר לי שדווקא הוא זה שבדרך כלל מציק ושהוא ממש לא "פראייר". אני יודעת שהוא ילד נורא טוב, ומצד שני אני שמחה שהוא יודע להגן על עצמו. אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם פרצי ההיסטריה האלה. ממה הם יכולים לנבוע? אני כמובן שואלת אותו אם קרה משהו, אם קרה משהו בגן, אם לא טוב לו, והוא לא עונה. הוא התחיל לדבר רק לפני 5 חודשים, יש לו אוצר מילים מאד גדול, הוא קורא ספרות עד 10 כבר מלפני גיל שנתיים וגם מזהה את האותיות. אך הוא עדיין לא יודע להביע את עצמו ולשתף ברגשות שלו. בשאר הזמן הוא מתנהג רגיל לחלוטין. הוא שמח ומאושר, אוכל טוב, ישן טוב בלילה. מה עושים? האם זו פאזה שילדים עוברים בגיל הזה? איך מרגיעים בעניין המקלחת? אני מנסה כל הזמן לתת לו תחושת ביטחון ולהגיד לו שאמא כאן ושאני אוהבת אותו ושהוא ילד טוב ומקסים, אבל לא תמיד נראה שזה מצליח להרגיע אותו. תודה מראש על התשובות, הולה