הילדה בהיסטריה

שלום רב, ביתי בת 6 ועולה עוד מספר ימים לכיתה א'. היא מצטיירת בעיניי כטיפוס מאוד רגיש ורגשני, שכל דבר ,טוב או לא משפיע עליה. היא מביאה את עצמה לידי דמעות, צעקות והיסטריה מכל דבר קטן שעיניי לא נחוץ כך. לדוגמא: אבד משהו, נשפך משהו, קיבלה מכה לא רצינית, אומרים לה לא על משהו שהיא רוצה באותו רגע. במקרה כזה של בבכי אני מתחילה לצעוק כבר בלי שליטה. אני מתעצבנת נורא ואני יודעת שזה לא בסדר גם מבחינתי ואני מתחילה לאיים בעונשים, בזה שאני אשאיר אותה עוד שנה בגן, אני קוראת לה תינוקת וילדה לא בוגרת ולא אחראית. אחרי הצעקות אנחנו מדברות והיא כאילו מבינה אבל זה שוב חוזר. לי תמיד יש את הפחד שכל המילים או המעשים שיוצאים ממני בתקופת הילדות יפגעו בילדים בעיצוב האופי והחיים שלהם. חשוב לציין שיש לי ילד נוסף בן שנתיים והיא לא מקנאה בו יתר על המידה ואף מאוד אוהבת אותו ואחראית עליו. אשמח לדעת איך לטפל בה ובעיקר בנו ההורים כי צעקות לא מועילות. קל לי להגיד אבל לבצע באותו רגע זו כמעט משימה בלתי אפשרית. תודה רבה. הילה