איך מגיבים שילמד אחת ולתמיד

לגבי החיפוש שלך אחר תגובה "אחת ולתמיד": ילדים נוטים לבחון גבולות. אני תוהה האם קיים מעשה אחד , בודד, שיגרום לילד להפסיק התנהגות כזו.
אני מאמינה שמסר עקבי זה דבר חשוב מאוד על מנת שילד יבין שזהו גבול שאסור לעבור עליו.
לגבי התנהגותו: יתכן שבמעשיו בנך מבטא את קנאתו, ואולי גם את הרצון לקבל ממך יותר תשומת לב (גם אם זה מגיע ב"תחפושת" של אמא אומרת לי לאאאאא!!! ורצה לכיווני).

שלום דידי.
ראשית, כפי שכתבת, כדאי להתייחס לשיוני המשמעותי שחל בחיי הילד שלך בתקופה האחורנה. מהאקסלוסיביות של היותו הבן היחיד, הוא נאלץ כעת להתחלק בזמן ובמשאבים עם אחותו הקטנה. אחת הדרכים למשוך אליו תשומת לב הינה "למשוך אש" וזה, כנראה, "עובד לו".
הייתי מציעה שבשעת רוגע תדברי עימו על כך שלפני שאחותו נולדה הייתם רק שלושתכם, ואתם שיחקתם רק איתו, והאכלתם רק אותו וקילחתם רק אותו וכו'. עכשיו, את צריכה לטפל באחות הקטנה, להאכיל אותה, לשחק עימה, לחתל אותה, ויש לכם פחות זמן ביחד. יכול להיות שהוא כועס ועצוב. הידיעה שלו שאת מבינה את המתחולל בעולמו הפנימי עשוייה להקל עליו מאוד.
לגבי גבולות:
להסביר ראציונאל
להיות עקבית, גם אם זה כולל עונש. לא חייבים לצעוק. אפשר למשל לקבוע שאם הוא זורק צעצוע ללול, הוא לא יוכל לשחק באותו צעצוע או בצעצוע שלו שאהוב עליו (או כל סנקציה אחרת מתקבלת על הדעת). לקחת בחשבון שהוא יבדוק את הגבולות שתציבו לו, ולהיות עקביים.
לתת אופציות אחרות: "אם נורא בא לך לזרוק דברים, בוא נשחק במסירות בכדור.נורא בא לי".
הרגשנות וחוסר הסבלנות שלך מאוד טבעיים, ואני בעיקר מציעה לך לסלוח לעצמך. זה יעבור במהרה, עם ההסתגלות של כולם למערכת המשפחתית החדשה.