קושי בפרידה

סטפני שלום,
בנך מצד אחד חש עצמו ילד קטן שאינו מסוגל להתמודד עם העולם ללא נוכחותכם, ומצד שני הוא גם מייחל להיות גדול ולהצליח להיפרד וליצור קשרים עם אנשים נוספים מלבדכם (כמו הסבתא). שני המצבים טבעיים עבור ילדים, אולם עם ההתפתחות הילד ירוויח יותר אם יוכל להיפרד, להיות עצמאי יותר ולהתחבר בקלות עם בני גילו ללא עזרת המבוגרים.
תפקידכם כהורים הוא לסייע לבנכם בקושי שלו להסתדר בלעדיכם. חשוב לאפשר לו לעתים להיות ילד קטן ותלותי, ובמקביל לעודד מאוד התנהגויות עצמאיות, להחמיא לו כאשר הוא מתנהל באופן "בוגר, חכם ואחראי" כדברייך. ניתן לתת לו תפקידים בבית התואמים לגילו ולעודד אותו להתמודד במשימות שדורשות מעט פרידה - למשל, לשלם למוכר במכולת כשאתם עומדים מאחוריו, לחייג לחבר להזמין אותו אליו כשאתם רק אומרים לו את הספרות והוא מחייג, וכדומה. כל ההתנהגויות הללו הן התנהגויות של עצמאות ובהן הילד מפנים שהוא מסוגל להסתדר ויש לו את הכישורים.
בנוסף, חשוב גם שתבדקו עם עצמכם באיזו מידה הקושי של הילד להיפרד מכם מבטא קושי משפחתי עם פרידות, עצמאות ותלותיות.
בהצלחה,