מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בבעיית התנהות של ילד בן שנה ועשרהמירי ליבוביץ01/09/2008
שלום רב. אני אמא לשני בנים מקסימים. עילי בן השנה ועשרה חודשים ואיתי בן החודש וחצי. ברצוני לציין כי הגדול שלי קיבל את אחיו הקטן יפה מאוד זאת לאור העובדה שהיה עימי בבית עקב חופשת הקיץ הגן. הבעיה איתו שהוא לא מוכן להתפשר על כלום, הוא לא מוכן לחלוק צעצועים עם חברים אחרים. הוא מכה ונושך בעיקר אותי ומודע למעשיו מכיוון שניסיתי להסביר לו בדרכי נועם שכך לא מתנהגים אך זה לא עזר. ניסיתי את שיטת פינת המחשבה אך זה מיצה את עצמו מהר מאוד. בני בעצמו הולך לפינה לבד. גם שיטת שלוש הדקות בחדר לא עזרה. התנהגותו גורמת לי להתבייש לקחת אותו לגן השעשועים או לארח חברים בבתינו. ההתנהגות שלו מתסכלת אותי וגורמת לי להיות חסרת סבלנות כלפיו. תשומת לב לא חסרה לו , לא מהסבא וסבתא ולא מאיתנו הוריו. אשמח לקבל עיצה מה אפשר לעשות וכיצד אני יכולה לגרום לבני להירגע ולנו הוריו לקבל מעט שקט!!!! התנהגותו גורמת לי להרגיש כישלון כאם. מכיוון שאנני דוגלת בלחנך ילד בעונשים ובצעקות אך אני מוצאת את עצמי מאמצת אל חיכי את הפיתרון הזה. תודה- אמא מתוסכלת.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תשובח למירין
ד''ר דוד וילנסקי02/09/2008בגיל הזה הרבה ילדים לא מוכנים להתחלק עם ילדים אחרים ולכן את לא צריכה להבייש. כדאי "לא לשים מכשול לפני עוור" ולנסות לארגן מפגשים עם בני גילו כך שלכל אחד יהיה משהק דומה והוא לא יצטרך להתחלק. לגבי תוקפנות הייתי מנסה להגיב ב3 שלבים: 1) לשים במילים את סיבת הכעס (אני מבינה שזה מאד מרגיז שאנחנו צריכים לחזור הבייתה עכשיו) 2) לתת לו אפשרות שכן מותרת להביע את הכעס (אתה יכול להגיד אוף! או לתת מכה לבובה) ו3) לשים את הגבול (אבל אתה לא יכול להרביץ לאמא) וכמובן לא לתת לו גישה אלייך כדי להרביץ לך. ד"ר דוד
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
