ילדה בת חמש - לא אוהבת לצאת מהבית..

אנו הורים לילדה בת חמש וחצי. ביתי אוהבת מאד לשחק בבית. כשאנחנו רוצים לצאת לבילוי כל המשפחה (עוד אח בן ארבע) הרבה פעמים היא מסבירה שהיא מעדיפה להשאר בבית, תמיד רוצה לדעת לאן הולכים ? מה עושים שם ? וכו' אם זה "לא נראה לה" היא תמיד דואגת למחות שלמקום הזה היא לא רוצה ללכת.... אנחנו מנגד לא נכנעים לה ומסבירים לה שנשמח שהיא תבוא ותראה שיהיה לה כיף (ובאמת כיף לה אח"כ) ובכל מקרה אינה יכולה להשאר לבד בבית (גם לא רוצה זאת). בגדול עד עתה לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה , אבל לאחרונה חשבתי על זה שאולי זה קצת מוזר לא ?וגם בגלל שלאחרונה היא ממש מסבירה לי שהיא לא אוהבת לצאת מהבית (לא מסבירה למה) ואם הבילוי שלנו השתבש (אוטו שהתקלקל או מזג אויר וכו) אז היא תמיד מעירה ש...אמרתי שהיה יותר טוב להשאר בבית... כמו כן דאגתי החלה לגדול מאחר והיא גם אומרת שהיא לא רוצה שאנשים יראו אותה או לא רוצה שאנשים יסתכלו עליה ( לדוגמה כשלקחתי אותה למספרה חדשה היא בכתה ורק רצתה לצאת משם והסבירה שהיא לא רוצה להיות שם "כי האנשים הסתכלו עליה"...) , או לא רצתה לשים חולצה יפה במיוחד שהבאתי לה כי היא לא רוצה שאנשים יגידו לה : איזה יפה את..... ובכלל גם כשאנחנו אומרים לה שהיא יפה ומיוחדת היא אומרת שהיא לא יפה. נוהגת ללכת כמעט כל יום עם אותה תסרוקת לגן (סרט בשיער) , לעיתים אני מציעה לה ערב לפני לשנות תסרוקת והיא מסכימה ובוחרת קוקיות אבל למחרת בבוקר חוזרת להרגלה. כך גם בבגדים , מאד בררנית ולא אוהבת לגוון , אוהבת לחזור על מספר חולצות/מכנסיים מסוים ומצומצם. חשוב לי להדגיש, היא לא ילדה שמסתגרת, כשיוצאים בסופו של דבר לבילוי היא נהנית ואף לא רוצה לחזור הביתה, כמו כן היא הולכת לשני חוגים וגם לימי הולדת ברצון ובשיתוף פעולה..... מה דעתך ? ביישנות ? דימוי נמוך ? נורמלי ? תודה